הרכבת למדריד (שיר #7)

08/01/2015 19:45 | שחף ויאר

ז.

מִישֶׁהוּ אוֹפֶה לֶחֶם עַכְשָׁו,

אוּלַי בִּקְצֵה שְׁבִיל הֶחָלָב.

אָרִיאַדְנֶה שֶׁלִּי כְּשֶׁתִּגְדַּל,

תְּסַמֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ לִמְאַהֲבֶיהָ -

בְּנִיחוֹחוֹת דְּבַשׁ וְחָלָב וּבְתַמְרוּקֵי גּוּף.

 

מַקְשִׁיב לָרַדְיוֹ בָּעֶרֶב.

מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ בֵּן הַתְּדָרִים.

מִישֶׁהוּ מְנַגֵּן רַחמַנִינוֹב עַכְשָׁו,

וְהַצְּלִילִים מְרַקְּדִים כְּמוֹ גֶּשֶׁם.

 

וְאוּלַי רַק נִדָּמֶה לִי -

שֶׁהַחוּט בּוֹ תָּפַרְתְּ אֶת גִּזַּת הַצֶּמֶר

הָיָה בּוֹ טָעַם זֵיתִים וְלִימוֹנִים,

כְּטַעַם אַהֲבָתֵנוּ הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית ...