הרכבת למדריד (שיר #7)08/01/2015 19:45 | שחף ויארז. מִישֶׁהוּ אוֹפֶה לֶחֶם
עַכְשָׁו, אוּלַי בִּקְצֵה שְׁבִיל
הֶחָלָב. אָרִיאַדְנֶה שֶׁלִּי
כְּשֶׁתִּגְדַּל, תְּסַמֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ לִמְאַהֲבֶיהָ
- בְּנִיחוֹחוֹת דְּבַשׁ
וְחָלָב וּבְתַמְרוּקֵי גּוּף.
מַקְשִׁיב לָרַדְיוֹ
בָּעֶרֶב. מְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ בֵּן
הַתְּדָרִים. מִישֶׁהוּ מְנַגֵּן
רַחמַנִינוֹב עַכְשָׁו, וְהַצְּלִילִים
מְרַקְּדִים כְּמוֹ גֶּשֶׁם.
וְאוּלַי רַק נִדָּמֶה
לִי - שֶׁהַחוּט בּוֹ
תָּפַרְתְּ אֶת גִּזַּת הַצֶּמֶר הָיָה בּוֹ טָעַם זֵיתִים
וְלִימוֹנִים, כְּטַעַם אַהֲבָתֵנוּ
הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית ... |