רקיעים11/01/2015 20:30 | ענת אגמיעכשיו אתה נישא אצלי בלב באופן השפוי ביותר באמת הגדולה הממלאת עכשיו אני נושמת בהפוגות ביתר שאת ------------- בנסיעה במכונית את מביטה מהחלון יש לך את היכולת לעוף אל הרקיע התכול להתחכך בעננים ולשוב בקלי קלות כאילו לא נגעת באלוהים ------------ לו יכולתי להוריד את שפתיי מצווארך אך לרגע לשכוח טעמה של אהבה ------------ כשאינני מדברת עם איש אני מדברת איתך ממלמלת ביני לביני הבזקי רוח ------------ היית אור ואני החשיכה ויום ולילה נפגשים לדק בזמן שקיעה בזמן זריחה ותו לא ----------- |