הזיקנה העלובה וחסרת הנימוס13/01/2015 23:14 | אודי גלבמןהזיקנה העלובה וחסרת הנימוס נטעה את אוהלה הקוצני בחצרו של מר ג'י , אשר מצידו, נפעם מול ירוק העלים הרטובים מאגלי הטל של הבקר, ומשלה היה את עצמו שתמיד ייוותרו בטריותם, ממש כמו השמש העולה ממזרח- וכל כך נעצב אל לבו, כשעם שקיעה היו הפרחים הרטובים של הבקר, מונחים ככלי אין חפץ בו מחמת שבא יומם, וגם לו היה הגנן מגיע למשמרת הערב - לא היתה משתנה העובדה הכואבת שהם, וגם מר ג'י ינדדו לעולמות אחרים בבוא העת - ואין יום דומה למשנהו, ובקר בא וערב הולך,- שם ולא פה ,ועולם חוזר על עצמו כמתחייב. כנדרש.כמתקיים. |