זה שנים שאני אבל לכתך

בזריחות, בשקיעות במשב רוח ערב

ידוע ידעתי כבר אז

מנופף מהסיפון העליון

לא אראה אותך יותר

לא אראה

 

לעולם יהיה מדבר ומדבר ביננו

אהבה קשה שנשארה מאחור

אני עומד ליד ביתי

הרוח כמו שולחת אותות

מערבלת כזבי אור רחוקים

 

אני רוצה לתרום לך לילות

שקיעות וזריחות ממקום אחר

אך אין  ולו  הד 

מלווה לוויה- שהיה ואיננו עוד

רחוק

 

את חוזרת ועולה בי

בימים אלה

חורפים חורפים מהלכים בי

עצומי עיניים וכואבים

רחובות נפשי ריקים ופצועים

 

ראי, אפילו עשבים שוטים זנו תחתיי

את רחוקה

הקשיבי לרוח

 

*יקרה,

נא סגרי הדלת

לוויתי עוברת כאן.