***

אַתְּ קוֹרֵאת בִּי כְּמוֹ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ,

קַשּׁוּבָה לָעַד מְנַשֶּׁקֶת קְרָעַי.

אַתְּ עוֹשָׂה בִּי אוֹקְיָנוֹס מַלּוּחַ,

בִּצְבָעִים רְטוּבִים מְאַיֶּרֶת יָמַי.

 

שֶׁמּוֹת שֶׁל גְּבוּלוֹת אַתְּ מוֹנָה בִּי צוֹחֶקֶת,

עֵינַיִךְ פְּקוּחוֹת לָתוּר בִּי פְּלָאוֹת.

אֱלֹהִים הַמַּצְחִיק הָעוֹשֶׂה לוֹ תְּשׁוּקוֹת בִּי,

לוֹמֵד בְּעַל פֶּה עַד הָעֶרֶב לִשְׁתֹּק.

 

לוּ נִתַּן לִי הַלֵּץ לַעֲשׂוֹת בָּךְ מַחְתֶּרֶת,

לְהַרְקִיד אִינְדְּיָאנִים עֶרוֹמִים לְאִישֵׁךְ -

כִּי בְּתוֹךְ הַקִּרְבָה הַזֹּאת הַנִּרְקֶמֶת,

קָמִים חֲלוֹמוֹת וּבוֹרְאִים לָךְ שִׁירִים !