אתה שומע את עגלת החיים חולפת לך ללא פגע.

ראיתה חוויתה את כל צבעי הקשת אחרי המבול,

ידעת למפרע אז לעבור בשלום את אותו מסלול.

ראיתה את המראה הנהדר של השוק בכל הצבעים,

את הפירות עם המתיקות והחמיצות שעל הדוכנים.

ברגעים האלה אתה אומר עוד כן עוד אני רוצה לחיות,

אתה לא בסוף הדרך כי ישנם רגעים שמושכים להיות.

להיות או לא להיות ,לחיות או לא לחיות בעולם,

הכל שואב את הכל מההתחלה ועד הסוף לים,

אל הים הגדול ששם אנו שוחים לזכור את החיים,

החיים שחלפו במבט לאחור חלפו בכמה רגעים.