הכוכבים נעלמו ובמקומם עלתה השמש.

לחות הלילה נשכחה וקרני אור קטנות מאירות את העולם.

אלפי שעונים מעוררים מצלצלים בשעה זו, ואנשים מפהקים וגונבים עוד כמה דקות מתחת לשמיכה הנעימה, מנסים לשחזר את אחרון חלומם.

 

מכוניות דוהרות על הכביש, בעוד ילדים קטנים מפלסים את דרכם לבית הספר.

אוטובוסים אוספים אנשים ועוצרים בכל התחנות, משחררים עשן ונעלמים.

בעלי חנויות פותחים קופה ומתכוננים ליום חדש.

 

אנשי עסקים מזדרזים לעשות את הסידורים בבנק ובדואר, לרגע לא מניחים את הפלאפון שלהם. על פניהם הבעה טרודה... עוד יום של עסקים, בורסה, כסף. עוד יום ארוך...

 

מורים עייפים מתחילים ללמד אחד ועוד אחד, ואת שמואל א'. אך בסתר ליבם, הם היו עושים הכל בשביל לחזור לישון....

 

נהגים עייפים, סטודנטים וחיילים, מורים, אנשים רגילים.

כולם כל כך עסוקים בשעות הבוקר.

כל כך ממהרים.

לא לאחר, לא להפסיד, לסיים את כל הסדורים כמה שיותר מהר.

 

אך אם הם היו עוצרים לכמה דקות,

נושמים עמוק את אוויר הבוקר הצלול, יוצאים למרפסת עם קפה ופיג'מה,

רק מסתכלים כמה יפה העולם בשעות הבוקר.

 

אילו היו מקדישים מספר רגעים להרגע,

להתבונן בעולם שקם לתחייה....

 

העולם כל כך יפה בשעות הבוקר,

ובר מזל הוא האיש שמנצל את המראות הללו.

 

שיהיה לכולנו בוקר טוב.