התפקחות מאוחרת05/09/2006 09:32 | יעל כרמי גבאי
שיר אהבה שטותי. בעקבות שירה של אביה - מושפלת
מצטער שהתחתנו, איך האמנתי לך שאת היחידה בעולם, לו הייתי מתאפק ולא מתחתן איתך לעולם ואל תשימי שפריץ של ריח , זה לא יעזור לך ... וכשתסיימי תורידי ת'מים מותק
אני לא עבד שלך
.... לא יודע מה מצאתי בך, איזו שטות הייתה להתחתן איתך כל היום המים יורדים לך את לא יולדת שום דבר, הבילוי היחיד שלך זה שקשוק המים, וריח אורנים, תצאי מה'מרובעות' שלך, אפשר פעם ללכת למעיינות הגופרית בצפון,
כשתגמר המלחמה,
את תהני שם, את רגילה לניחוח... טוב, עשי לי טובה,
זה ששמו לך וילון יפה מקושט בסרט, לא עושה אותך אחרת..
אל תתקשטי בעציף עם פרח מפלאסטיק. בגלל הניחוח...
לכאן אי אפשר להזמין אף אורח.
אני הולך, ואל תשאלי מתי אחזור, אם משעמם לך בינתיים, הורידי שוב ת'מים...
ביי אסלתי....
* כל הזכויות שמורות לעל כרמי גבאי |