יצירות אחרונות
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (0 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (1 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (7 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
סיפורים
אוגרת הסודותהם אוהבים אותה. ובמרבית מהפעמים הם גם מתאהבים בה. הם כמהים לחברות איתה, לסובלנות שבה וליכולת ההקשבה שלה. יותר מאשר שהיא זקוקה להם הם זקוקים לה. לאט לאט, צעד אחר צעד, מתפתח בהם צורך עז בלשתף אותה, בלחשוף ולספר בה, את הסודות הכי הכמוסים שאגרו בתוכם, במהלך חייהם.
היא, כמו שהיא, גורמת להם להתקלף ולהתפשט מולה, סוד אחר סוד. בדרכה שלה, בתוך ליבה - היא אוהבת - כל אחד מהם, בחזרה. היא מקשיבה, שותקת, לא מתחייבת, ואף לא מבטיחה. מחבקת חיבוק חם, נעים ועוטף ונותנת בהם את המידה הראויה להרגשת החברות והב-'יחד', הרצויה.
היא מסייעת. מסייעת להם לדחוף את עצמם בעצמם, אל תוך האני החבוי בתוכם. ומובילה אותם לשחרור הסוד - ולחיבור האני, גם יחד.
הם לוחשים בה. היא אוגרת ומניחה. אוגרת ומניחה.
שם עמוק, בתוך חדרי ליבה, עטופים בהמון אהבה, היא מניחה אותם,לצד סודותיה - אותם היא בוחרת לשמור רק לעצמה!
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |