לילה לבן
לַיְלָה לָבָן דּוֹרֵשׁ שִׁירָה,
כִּי זוֹ הַיְצִירָה
אֵינָהּ מְעֻנְיֶנֶת לְהִתְיַפְיֵף
לְהִתְאַפֵּר
לִהְיוֹת הַרְמוֹנִית
לְמַעַן הַצּוֹפֶה ,
לְבַדֵּר,
לְהַחֲמִיא לְהֶגְיוֹן שֶׁלּוֹ
שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל חָלִילָה
כָּאן יֵשׁ תַּהֲלִיךְ כּוֹאֵב
מְיֻזָּע
קָרוּעַ שְׂרוֹט וְשׁוֹאֵב
שְׁנֵי שָׁרָשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ יִחוּר
וְעוֹשִׂים דֶּרֶךְ שׁוֹנֶה בַּיְּקוּם
לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּאוֹפַן שֶׁלּוֹ
זְרָמִים תֵּת קַרְקָעִיִּים וֶאפּ שֶׁמֵייֹמִיִּים
שֶׁגּוֹרְמִים לוֹ לִהְיוֹת הוּא
יֵשׁ מָקוֹם לְכֻלָּם
בְּדִסְטֻרְשָׁן הַמֻּקְצָן
מַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶף
שֶׁמְּכִילוֹת תַּפּוּחֵי זָהָב
דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו,
הַאֲמִינוּ לִי אֲהוּבִים,
אֵין לִי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
לְדָמָם אֶת זֶה הַחוּצָה