עַלְמָה צְעִירָה
עַלְמָה צְעִירָה חָלְפָה בָּרְחוֹב
תַּלְתַּלֶּיהָ זְהוּבִים
כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בִּזְרִיחָתָהּ,
עֵינֶיהָ כְּחֻלּוֹת
כְּמוֹ הַיָּם,
כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם בִּפְּרוֹבַנְס
בִּשְׁעַת בֹּקֶר שֶׁל יוֹם קַיִץ.
פָּנֶיהָ –
שֶׁעָלוּ מִתּוֹךְ צַוָּארוֹן שִׂמְלָתָהּ,
הִבְהִיקוּ כִּפְרִי בְּשֶׁל
רַכִּים וַעֲדִינִים.
גּוּפָהּ הָיָה מְהֻדָּק
בְּמֶשִׁי אָפֹר כְּעֵין הַצִּפְחָה,
שֶׁגָּלַשׁ עַל יְרֵכֶיהָ
בִּכְפָלִים מְרַשְׁרְשִׁים וּרְחָבִים.
גְּבָרִים הִפְנוּ אֶת מַבָּטָם אַחֲרֶיהָ,
לִקְּקוּ שְׂפָתַיִם.
הִיא חָלְפָה עַל פְּנֵי וְחִיְּכָה
חִיּוּכָהּ כָּבַשׁ אוֹתִי
אָז –
צִיַּרְתִּי אוֹתָהּ.
עַכְשָׁו חִיּוּכָהּ הוּא שֶׁלִּי.