חזרה ליצירות
שירים

מתיקות בחיוך

עקרבית | (08/09/2009 06:56) | 35 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
ראיתי אותה יושבת מתוך החשיכה על ספסל ברחוב שומם,
עיניה זלגו מדמעות צורבות ופניה היו אדומות ועצובות.
נגשתי אל הבחורה, כדאי לרומם את רוחה,
הושטתי לה תפוח עסיסי ואמרתי...
"קחי לך תפוח אדום כדאי להמתיק את המרירות שבתוכך".

"תודה רבה! איש יקר,
אך לטעם התפוח אין טעם כחיי, אפילו תמר מתוק, עשרות מונים מחיי"
אמרה היפהפיה כשפניה שוקעות באפלה שפנסי הרחוב מנסים להאיר.
"את יושבת בחושך והאפלה מחשיכה את עיניך וליבך
וכל רצוני הוא שתדעי שחייך מתוקים מתפוח בדבש
ולא רק מתפוח עסיסי זה",
אמר במילים מאירות וליבו עם התפוח רצה להגיש בידה.
"אתה מקסים, מדוע זה אתה עושה חסד עימי?"
אמרה היפהפיה שפופת מבט.

"אני.. אין לי שום כוונה להרע לך, זה יעשה לי טוב לגרום לך לחיוך,
עצוב לי לראות את פנייך היפות כה עצובות".
הזר גרם ליפהפיה הבוכיה, לטיפת חיוך שמלא בתודה,
"התרצי לבוא עימי לטיול בשביל השומם?"
חייכה שוב הבחורה והסכימה להצעה האצילה.

"תני לי את ידך, אני רוצה לגרום לך להרגיש חמימות אמיתית מהי",
אמר הזר בקול אמיתי ובונה אמון.
היפהפיה הרימה מבטה וחיוך קל נראה על שפתיה,
"בחיי, מעולם לא הרגשתי חמימות נטולת אינטרס כלשהו"
אמרה במתק שפתיים וקול מעט סדוק.

"ואני מעולם לא ראיתי עלמת חן יפהפיה
ורגישה כמוך שבוכה על מר גורלה, הביטי בעיני"
ביקש בהפתעה ואט... אט קירב שפתיו אל שפתיה העדינות
ונשק לה כנוגע בכדור בדולח,
בזהירות...
טעם שפתיה היה כמתוק ולא ידע נפשו מרוב אושר,
הבחורה נשיקה אותו בחזרה...
נשיקה תמימה זו גרמה להם להרגיש את הירח שמחבק אותם מבפנים.


תודה לאסף.ס. שכתב איתי וביחד יצרנו רומנטיקה של פעם.

תגובות

חזרה ליצירות