שירים

דו לאומי

מידת ההבנות כרוכה סביב צווארה של אי ההבנה
משתרכת,
מתעכבת בצמיחתה,
אינה פותחת עלעלים חדשים.
מנסה לשמור את הקיים,
על מנת שלא לקטוע,
את השגת האור המאפשר את פריחתה.
אך היא איננה, שלא עד הסוף, רואה את כיווניה העתידיים.
והפחד שלעיתים מעוות את הראייה,
שאין הפרדה והבחנה במטרתה הראשונית
של אותה הצמחייה.
מעבר לכך,
ההיכרות הנדרשת עם שורשינו,
ועם מידת המים והשטח המתאפשר,
מתפספסת.
לא מועברים אליה עיניים בוחנות ומסתקרנות.
העיניים בוהות בקיים.
מידת השאלות כרוכה סביב צווארו של הרצון להסתיר,
של הפחד לדעת.
ובמזגי השרב,
המצטיירים בארצנו כתמונה המקובעת היטב אל הקיר,
עודנו מייבשים, למעשה,
חלקים חיוניים בתוכנו
כאלו המאפשרים לנו את המשך היכולת לקחת את הנשימה הבאה.

תגובות