שירים

בין שתי ערים

זה שקיים אך בחברת חברים

נע ונקרע, בין שתי ערים

אחת בה ישן, שניה בה נושם

הכביש המהיר ייקחהו לשם


לא יבקש, גם לא יקווה

גומע מרחק, ונוחת בחיקה

בכוח נותר, יעזוב ויגיע

יגיע, וכבר העת לעזוב

 

תאווה לעיר שאין לה מחשוף

הכול בה מתחיל, אין לה שום סוף

צרובה בו סימן, איננו מרפה

הוא רק רצה לשמור לעצמו


 
פעם הייתה רק עיר לבדה

אחת לאחד, מרחק נגיעה

היה זה מזמן, לא אשכח, לא אוכל  

היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבהם.

תגובות