הפתעה בזימבבואה – פרק א'
יום הולדתי מגיע ואני כולי התרגשות. מה בדיוק בעלי מכין לי הפעם, אינני יודעת.
בשנה שעברה הוא עשה הפתעה ממש מיוחדת,הוא הזמין 40 סברינות מתוקות ותקע בכל אחת נר בצבע אחר, הניח אותן על מגש בצבע זהב ואמר לי ,
"תנחשי מה מסתתר באחת מהן?"
כל מיני מחשבות עלו במוחי, מה הוא יכול להטמין בתוך סברינה.
"אבל את צריכה לטעום מכל סברינה ולחפור בבטנה" אמר וחייך חיוך ממזרי.
זה לא היה לרוחי , ממש לא, אני ששומרת על גזרתי החטובה ולא עולה על משקל
54 ק"ג, צריכה לטרוף עוגות כאלה, התאכזבתי כיוון שהוא מכיר אותי , מה הוא
רוצה שאני אהיה מכוערת ?.
"נו ריבה, תטעמי כבר, יש לך הפתעה בפנים"
סקרנותי גברה והלכתי על זה ומצאתי באחת מהן טבעת יהלום, שמחתי מאד ועוד
יותר אסי שלי יצא מגדרו.
היום, מעניין אותי יותר מה הוא זומם, בינתיים לא אמר לי דבר ועוד יומיים יום ההולדת
שלי, אני בעבודה אבל ראשי במקום אחר.
צביקה הבוס שלי, פתאום בא לקראתי עם חיוך כזה לא ממש של עבודה, אני לא מחייכת, קצת מופתעת, מגיע אליי ולוחש לי באוזן,
"בעלך מחכה לך בבית, רוצי"
קצת נבהלת , אבל חושבת, אולי שוב הפתעה.
"ריבה , קומי הוא מחכה לך , זה משהו טוב, יאללה רוצי"
אני אוספת את חפציי ורצה.
ליד המעלית עומדת שוש המזכירה של דני מהמשרד שממול,
"היי, מה שלומך, מה קרה באמצע היום"
"יש לי הרגשה שבעלי עושה לי הפתעה ליום הולדתי, הוא מחכה לי בבית"
"יפה לך ריבה, כל שנה הוא מפתיע ולא מתעייף"
אני מחייכת ונכנסת למעלית.
בחוץ מחכה מכוניתי בחנייה, אני מחישה צעדיי אליה.
השמש נמצאת בְּמֶרְכַּז הַשָּׂמִים וְקַרְנֶיהָ מלטפות את פניי וממיסות מעט את האיפור , אני מוציאה טישיו ומנגבת קלות את הזיעה מעל מצחי ,מסיטה לאחור את קווצת שערי הצבוע בצבע הדבש. מטוס קל מזמזם מעליי בקול מונוטוני משעמם,חג הלוך וחזור כמו רוצה לנחות ממש על ראשי. חתול רחוב מנומר יושב לו על גג מכוניתי וכלל לא איכפת לו שאני פותחת את דלת המכונית. הוא זז בכבדות כשאני מתחילה להתניע ונוסעת בקול חריקת צמיגים רועשת.
ביתנו מציץ מבין העצים המעטרים אותו כעטיפת סוכריית טופי צבעונית. אני מתקרבת ובולמת ממש ליד השער, יוצאת במהירות ובדרך נועלת אותו מרחוק.
"אסי ! איפה אתה, אסי !"
אין קול ואין עונה, אני קוראת שוב ומתקרבת לחדר השינה,
"אסי , מה אתה עושה ?."
"ריבה , יפה שלי, מזל טוב ליום ההולדת , אני ארזתי מה שידעתי ותמשיכי את "
"מה זה ?, לאן זה ?"
"טיסת הפתעה, יאללה תמהרי, יש לנו טיסה בעוד ארבע שעות, עוד מעט נצא לשדה"
הוא מחבק אותי ומנשק אותי ארוכות. אני רגילה להפתעות שלו אבל הפעם הוא עשה זאת דיי מהר, ובכלל אני עדיין לא יודעת לאן.
אסי , גבר רזה וגבוה , גופו עטור שרירים תפוחים מעט המשווים לו דמות של דוגמן .
שערו השחור מעטר את ראשו כשטיח דשא כהה וצפוף.
אני ניגשת לארון ומתחילה לארוז, חושבת על כל דבר ופוחדת לשכוח משהו.
חוששת מעט מהפתעה כזו,ממש תעלומה.
"עוד שעה תדעי הכל יפה שלי" אומר ומחייך חיוך מסתורי.
המשך יבוא
רחלי גבאי
02/14
הפתעה בזימבבואה – פרק ב'
תא המטען ברכב הרנו היה פתוח לרווחה ואסי מתרוצץ ומעמיס לתוכו את המזוודות שלנו.
אני סיימתי לארוז ומקווה שלא שכחתי דבר. אני לובשת את המעיל הלבן שקניתי בזארה אתמול וגם את התיק החדש.
אני מקפידה מאד על לבוש יוקרתי ומטופח, אשה עובדת לא ?
"יאללה בואי ריבה אין לנו זמן "
"אוף אסי הפעם אני במתח, לא יודעת למה ?"
"נו ריבה זו לא פעם ראשונה , קחי בקלות נעשה חיים"
אני מדדה אחריו ונכנסת לרכב. אסי מתניע ואנחנו נוסעים לשדה התעופה.
שדה התעופה לא היה ממש עמוס שהרי חורף עכשיו. יום ההולדת שלי יוצא ממש בשיא החורף של אירופה ואני לא כל כך אוהבת קור אבל בשביל הכיף , אסבול קצת.
אולי אנחנו נוסעים לפריז, אני כל כך אוהבת את פריז אפילו בחורף זה ממש כיף.
בפעמים הקודמות הוא הפתיע אותי וקנה לנו כרטיסים לפריז, שם קניתי שתי שמלות כל כך יפות , כולם שאלו אותי מהיכן קניתי, הלוואי שהוא קנה גם הפעם לפריז.
אולי אקנה הפעם כובעים יפים בצבע שחור שכן שערי בלונד ופניי בהירות, ממש מתאים לי שחור או אדום.
"ריבה ! הגענו, מה את חולמת ? יאללה תרדי "
"מה יש לך היום, נראה לי שאתה קצת לחוץ, לא ?"
"תפסיקי כבר ותזוזי"
מוזר, אבל אסי מתנהג קצת אחרת ואני לא מבינה.
"אוי אסי, מה, לא העמסת את התיק הקטן שלי , זה עם הרצועה הארוכה ?"
"לא יודע, למה את לא שמת לב"
"מה אני אעשה עכשיו, יש לי שם את המקאפ שאני אוהבת ואת הלק שלי" אני מתחילה לדמוע.
"את היית צריכה לשים לב, לא משנה עכשיו , בואי"
אני מאבדת את החשק לנסוע גם בגלל ההתנהגות שלו, אבל נשרכת אחריו.
אני נזכרת שפעם אחת עשה לי הפתעה , מסיבת יום הולדת בגינה של יוסי, חבר ילדות שלו שהתחתן עם בת כתתם, שולה, הייתה עולה חדשה מדרום אמריקה, שערה שחור ועיניה כחולות , אותו ערב אסי השתכר וכל הזמן רקד עם שולה עד שהתמוטט והקיא את נשמתו.אני כל הזמן ישבתי והתפוצצתי, זה היה כאילו היום הולדת שלו. לא שוכחת את זה.
אנחנו עולים מהטרמינל לדיוטיפרי .
"אסי אני רוצה לקנות את המקאפ, זה חשוב לי"
"נו , טוב לכי תקני" פניו לובשים ארשת של קמצנים.
לי לא אכפת , לא יכולה בלי המקאפ שלי. אני הולכת לקנות.
" הטיסה ללונדון שער 5 " מכריזים.
לונדון לא לנו, אנחנו, מקווה לפריז.
אני ממשיכה להסתובב בדיוטיפרי ולא קונה עוד דברים, לא רוצה לראות את הפרצוף של הקמצנים.
"הטיסה לניו יורק שער 2 "
אני ממתינה לפריז, אולי.
הטיסה לפריז שער 1 " נו יופי.
אבל אסי לא קם,
"אסי , אנחנו לא נוסעים לפריז ?"
"לא"
"מה לא, אז לאן ?"
"תיכף תשמעי"
עוברות עוד כמה דקות ושוב הכרוז
"הטיסה לזימבבואה דרך........... שער 3 "
פתאום אסי קם ומושך אותי
" מה זה ?" אני מרימה את קולי
"זהו זה נוסעים לספרי בזימבבואה, יהיה כיף"
"לא רוצה זימבו לא רוצה, " אני צורחת ובוכה , ונדחפת על ידו בכוח למדרגות.
אסי מחבק אותי ואומר לי דברי נחמה ומנשק אותי.
"תאמיני לי אם אריה יראה אותך יפה שלי , לא יאכל אותך , אני אהרוג אותו"
"זה לא מצחיק אסי, גם הבגדים שארזתי הם לפריז. " אני בוכה אבל מחובקת חזק.
אנחנו עולים למטוס, אבל אני מרגישה בשפל.
לא חלמתי על זימבבואה.
המשך יבוא
רחלי גבאי
3/14
שלום לכולם אני מעלה שוב שני פרקים שהעליתי בעבר ואמשיך , תהנו ותודה לכם
