הפתעה בזימבבוא / פרק יב

הפתעה בזימבבוא / פרק יב

נביחות של כלב מעירים אותי, קורי עכביש בעיניי ואני מתחילה להתעורר, אור ראשון חודר מבעד לחרכי התריס ואני שואלת את עצמי היכן אני ואיך זה שכבר בוקר. זהו ישנתי את כל היום והלילה ואינני יודעת מה התרחש.

אני נשארת במיטה ומשחזרת את השעות שחלפו. אסי, איפה אסי ?, איפה אמא, אני לא קמה , לא רוצה לדעת כלום, אני מכסה את ראשי בשמיכת הפוך ולא קמה.

אני שומעת את פסיעות רגליה של אימי מגיעות אליי, עוצרות לידי ושוב מתרחקות. שמיכת הפוך עדיין על ראשי אבל אני סקרנית מה עשתה אימי בחדר, לאט, לאט אני מסירה את השמיכה מעל ראשי ואני רואה שאמא הניחה לי ארוחת בוקר על השידה הקטנה לידי. איזה כיף לי ,

"אמא, אמא תודה רבה " אני צועקת ושומעת תשובתה

"לבריאות ביתי , תאכלי ותירגעי ,  ישנת המון "  היא צעקה מהמטבח

אני מתענגת על האוכל ולא חושבת על אסי ועדיין לא שואלת.

קיבלתי חופש מהעבודה לשבועיים וחזרתי לפני, אני נשארת פה עד סוף החופש.

פתאום צלצול טלפון, אני שומעת את אמא מדברת ואומרת ,

"היא נשארת אצלנו ולא תחזור אליך יותר"

"אתה יכול ללכת למשטרה אבל כבר הקדמנו אותך" אמרה אמא כנראה ממש אבל בטוח זה לאסי.

אני קצת רועדת אבל סומכת על אמא.

נשארת בחדר ואמא באה אליי, ישבה לידי והחלה לספר לי מה התרחש בזמן שישנתי שינה עמוקה.

" הגשנו תלונה במשטרה והם באו לכאן לקחת עדות ממני ובינתיים לא הערנו אותך , את תצטרכי גם להתלונן.

פתאום דפיקות חזקות על דלת הבית, אמא שוב מסתכלת מהעין בדלת וצועקת,

"תלך מפה או שאקרא שוב למשטרה "

הדפיקות מתחזקות ואני רועדת, אלוהים איך אצא מזה, ומה הוא יכול לעשות, אני תוהה אבל לא זזה.

"אני רוצה את אשתי, לא עשיתי לה כלום, מה קרה לכם ?" קולו של אסי נשמע מעבר לדלת.

"אסי , ריבה לא חוזרת אליך" אמרה אימי בקול נחרץ

" בסדר שלא תחזור" צעק אסי והתרחק

אימי חוזרת אליי ומרגיעה אותי ,

"ריבהלה אל תפחדי , לאסי יש מה להפסיד, העבודה שלו תיפגע ולא נראה לי שהוא ימשיך להפחיד. בכל מקרה אנחנו איתך ונלך איתך הבייתה." קולה של אימי ליטף את אוזניי ומוחי ורעד ידיי פסק.

רחלי גבאי

המשך יבוא