הפתעה בזימבבוא / פרק יג

הפתעה בזימבבוא / פרק יב

השקט צרם את אוזניי, פה בבית של אמא הכול רגוע , את שריקת הבולבולים שומעים בבירור, את חריקת הכף בסיר שבמטבח שומעים, ואת נביחותיו של הכלב של השכנים שמפריעות את מנוחתי שומעת.

אני בחדר לבדי עם המחשבות שלי, אסי לא חזר שוב אל פתח הבית, ופתאום החלו געגועיי לצרוב את ליבי, אני אוהבת את אסי, את הרגעים האינטימיים שלנו שאיש לא ייקח את זה מאיתנו, אהבנו באמת, אבל כאב הבגידה גדול מאד, איך השכנה המכוערת הזו מנסה לחטוף לי את אסי שלי, אולי אסלח לו , הוא לא התכוון באמת לבגוד ולהדוף אותי, זו היא שולה המכשפה , אני כבר אראה לה.

אני מתגנבת בשקט ויוצאת מהבית אל עבר ביתנו. השמיים התנערו מכל העננים שהיו והאור גבר בהם. אני רצה שאיש לא יחוש בצעדיי.

אני מגיעה הבייתה ופותחת את הדלת, מציצה פנימה בשקט ופתאום קופץ עליי אסי ומנשק אותי ומרים אותי היישר אל חדר השינה.

"חיכיתי לך ידעתי שתבואי כי את אוהבת אותי" מכריז אסי

אני כל כך מתרגשת , ואסי מדבר בלי סוף ואומר, וחוזר ואומר שהוא מצטער וזו הייתה מעידה אחת שלא תחזור, ואני מאמינה ומתמסרת לאהבה. לאהבה הזו שלא אוותר עליה, לאהבה שנוגעת בכל פיסה בגופי, שלוחשת לי מילות תאווה שמנשקת ומנשקת ולא מפסיקה, אוי אסי שלי כמה אהבה אתה עושה בי.

"ריבהלה תעשי לנו קפה " אומר לי אסי והוא מרפה את חיבוקו

אני אפופת הנאה פוסעת לכיוון המטבח ומכינה שני כוסות קפה חם מלא אהבה.

פתאום הנייד שלי מצלצל ואני רואה על הצג את אמא שלי, אני לא יודעת אם לענות, הצלצול לא מפסיק עד שאני עונה.

"ריבהלה איפה את ?" אמא קוראת בדאגה

"אני תכף אחזור אמא אל תדאגי" אני מרגיעה את אמא

"ריבה איפה את ?" אמא צועקת

"אני באתי הבייתה לראות מה לעשות" שיקרתי

"השתגעת בלי לומר לי , כל כך דאגתי, ומה קורה לך כעת?" שאלה אמא

"אני בסדר אמא, אני ילדה גדולה אל תדאגי אבוא אלייך מחר" הרגעתי

אני שותה את הקפה ואסי מושך את הספל ומניח על השולחן, מרים אותי בזרועותיו השריריות והחשופות והקעקועים נראים בכל הדרם, ואני בעננים, שכחתי את כל מה שהיה, טובלת במתיקות שפתיו הבשרניות של בעלי.

רחלי גבאי

המשך יבוא