נצח האפלה

שבת שלום אילה יקרה.

כי מה אנחנו אם לא סדק צר של אור. איזה משפט חכם ועמוק.

שבת נפלאה יקרה שלי!

אכן אנחנו סדק צר של אור -

אבל לפעמים אפשר להרחיב את הסדק...

שבת שלום  אהובה.

אני פחות מתחברת לרעיון של סדק אור בין שני נצחים של אפלה. לא מסכימה . סליחה , אותך אוהבת, שבת שלום 

רחל יקרה, זו זכותך המלאה לערער על קביעתו של נבוקוב.

ובינינו, הרי כשיש סדק צר אפשר תמיד להרחיב אותו.

שבת שלום ושבוע טוב.

תודה על הציטוט של נבוקוב , אני מקווה לכתוב שיר בהשראת הציטוט.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

שסת שלום שמוליק ידידי,

אני בטוחה שתצליח לכתוב בעקבות דבריו של נאבוקוב.

מאוד חכם ומעניין. תודה לך נורית.

שבת מבורכת-אדם 

תודה אדם יקר,

מילים מעוררות מחשבה הן מילותיו של נאבוקוב.

תודה יום טוב ידידי 

זה באמת משפט מעורר מחשבה

נסה להרחיב את הסדק עליו מדבר נאבוקוב.

.

נצח האפלה שלפני היוולדנו, נצח האפלה שאחרי מותנו. 

סדק צר של אור אפילו בימים חשוכים כמו אלה שאנחנו חווים. 

אֶת החלק הראשון של המשפט אני קוראת: "עַל פִּי התהום ... " .

אבל לא קראתי אֶת המקור. 

האמת, נראה לי שקיומנו - קיומו של כל אחד - הוא לא יותר

מעפעוף בין שני הנצחים. אבל אין הבדל רב בין דימויוֹ של 

נבוקוב לזֶה שלי. והדימוי שלי נובע ממשפטו, בזכוּת דימויוֹ. 

נוריתי יקירתי, העלית משפט שהוא קשה לעיכול בשביל 

המאמינים בעולם הבא - בשביל המאמינים בכלל. 

יחד עם זאת, ברור לי שימצאו איך להתייחס אל משמעותו. 

איך לְפָרֵשׁ אותו. 

(איך אמרה השונמית לאלישע הנביא: "בתוך עמי אנוכי יושבת. "

מה שמזכיר לי שבטקסט שהעליתי אתמול הייתי צריכה 

לכתוב אֶת המשפט של יוסי בנאי בין מרכאות, או לשים 

כוכבית ולציין למטה: * יוסי בנאי, "חלום שוודי" . פרטים: ...

כי גם אני "בתוך עמי אנוכי יושבת. " :)) .  )

תודה רבה-רבה על המשפט, נוריתי יקירתי, 

שבוע טוב, 

חג פסח בפתח, שיהיה לך חג שמח, 

ורק טוב!

אוהבת אותך המון-המון, 

שולחת חיבוק ונשיקה, שניהם כשרים לפסח, 

שלךְ, 

רבקה

---

אכן אלו הם החיים שלנו כאן בעולם

אבל הרי אפשר לעפעף לאט או מהר מהר ואז זה עובר כהרף עין.

ולגבי העולם הבא -

אין לי מושג מהו, אף אחד עדיין לא חזר משם כדי לספר עליו.

המון תודה רבקתי על הנשיקה והחיבוק שהם כשרים לפסח.

הם באמת נורא נורא מיוחדים.

אוהב אותך המון המון