שאול הולך להצביע

אוקטובר 2026

שאול הולך להצביע

יום שלישי בבוקר, קם שאול, שטף פנים, סרק את השפם ויצא לרחוב. בדרכו נתקל שאול ביואב שהוא מכר ותיק מנמנם כהרגלו על פח הזבל של בית מספר 14.

"יואב קום" אומר שאול.

פתח יואב עין אחת ושאל בעודו מנמנם "מה קרה שאול ? למה צריך לקום ? מה בוער ?"

"היום בחירות" ענה שאול, לא שמעת שכולם צריכים להצביע ? זו חובה אזרחית יואב, בוא, קום – הולכים.

"אבל אנחנו חתולים" מתרגז יואב, מי ייתן לנו להצביע ? – תן לישון, אולי יגיעו עוד מעט אלה שמרוקנים את פחי הזבל ונצליח לתפוס משהו לאכול...

חוץ מזה אני כולי שחור והאנשים מפחדים ממני, יורקים שאני עובר את הכביש וממלמלים משהו גס. אני לא הולך לשום מקום."

"ולא אכפת לך מהמדינה ?" שואל שאול, "לא מעניין אותי שתלך להז...ין המדינה, לא אכפת לה שאין לנו מה לאכול, שאין לנו בית, שקר לנו בחורף, חם בקיץ, יאללה – תן לישון – לא הולך.

הבין שאול שאין עם מי לדבר ושם פעמיו לבד לקלפי.

מכיוון שלא ידע בדיוק איפה מצביעים, הלך שאול בעקבות זוג זקנים שנראה שאם הם כבר יצאו מהבית, כנראה שהם יודעים משהו והולכים להצביע. עברו הזקנים ככה כמה רחובות ושאול בעקבותיהם ורואה יותר ויותר אנשים הולכים לאותו מקום - בית הספר. נכנס שאול וראה מלא אנשים עם פתקים ותעודות ביד עומדים בתורים מול כמה חדרים.

בלי להתבלבל פילס לעצמו שאול דרך כל הרגליים ונעמד בראש התור. הוא רואה חדר וכמה אנשים יושבים לשולחן ארוך מלא ניירות, כוסות קרטון מולם, במרכז החדר על שולחן קטן ניצבת קופסת קרטון גדולה ובפינת החדר פרגוד.

כאשר אחד האנשים יצא, התגנב שאול נכנס לחדר והתיישב בפינה. "היי מה זה ?" קראה אחת השמנות שמאחורי השולחן "מותר כאן חתולים ?" "תירגעי חדווה" ענה לה איש עם שפם לבן "כולה – חתול ג'ינג'י" "אבל..." ענתה חדווה, "בסדר אני בודק" ענה האיש עם השפם, הרים טלפון למישהו, אמר משהו ששאול לא הצליח לשמוע, ניתק ופנה לחדווה "אין להם על זה שום דבר בפרוטוקול, מעולם לא נתקלו בשאלה כזו, הם אמרו שנעשה מה שאנחנו חושבים לנכון ואני בתור יושב הראש מחליט שאין לנו בעיה עם חתול שיושב בפינה ובלבד שאינו מטריד אף אחד מהבוחרים" נתרצתה חדווה ואמרה "בסדר - אבל אני רושמת בפרוטוקול שבשעה 10:21 נכנס חתול ג'ינג'י לקלפי 24"

עקב שאול בסבלנות אחרי תנועת האנשים, תפס את התהליך המסובך וחיכה לשעת כושר. ראשית היה עליו לגנוב מעטפה מתוך הערמה, את זה הוא עשה בצהריים כאשר הייתה קצת הפסקה בתנועת האנשים, בהזדמנות שחדווה יצאה לשירותים.

השלב הבא היה קל – ברגע שהאישה עם הבובו על הראש יצאה מתוך הפרגוד, התגנב שאול אל פינת ההצבעה, שלף את הפתק והכניס אותו למעטפה.

כל שנותר לעשות הוא למצוא דרך לשלשל את המעטפה לקופסא. עקב שאול אחר המצביעים וראה שהם משלשלים את המעטפה דרך חריץ במכסה הקופסא. 

זה נראה קצת מסובך הרהר שאול לעצמו, אין מצב שאני אשלשל את המעטפה מבלי שהם יבחינו בנעשה – כל הזמו יש מישהו בחדר. מה לעשות ? מה לעשות ? חשב שאול, עד שלפתע נחת עליו הפתרון...

בזמן שהעומס בחדר קצת עלה והאנשים באו ויצאו די מהר, קפץ שאול אל הקופסא שלשל את המעטפה שלו וברח החוצה.

קפצו כולם מהשולחן ובחדר קמה מהומה, כולם ראו ששאול שלשל מעטפה – אבל אף אחד לא ידע מה לעשות, המעטפה של שאול בארגז, אי אפשר להוציא אותה, אי אפשר לזהות אותה.

סגרו חברי הקלפי את דלת החדר וניסו לטכס עצה, אחרי דיון רעשני שנמשך זמן רב, קם יושב הראש, זה עם השפם הלבן ואמר "אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהחתול הג'ינג'י באמת הכניס מעטפה, לכן אני מסכם שהכל בסדר ואנחנו ממשיכים בהצבעה כרגיל"

וכך היה.

למי שלא מכיר – זה שאול החתול הג'ינג'י.

שאול החתול הג'ינג'י

 ולמי שמוטרד לאיזה מפלגה שאול הצביע ? את זה לא נוכל לגלות.

הסיפור מוקדש לשאול, שעדיין לא למד לא לפחד מאנשים ובמיוחד אלה שנותנים לו אוכל ומים.