יצירות אחרונות
והיום כורע ברך (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (0 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (4 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
סיפורים
וידויאת רוב חיי העברתי בין הניסוי לטעייה . דברים אשר עשיתי או דברים אשר אמרתי שעשיתי מתוך דחף רגעי או מתוך דחף חברתי לא טלטלו את חיי במובן החיצוני או הפנימי של הדבר . חיי לא סבלו מאותם פרשיות המכונות על ידי אחרים לזעזועים . את האדם אשר בחרתי להיות לא בחרתי , כך התעצבתי .
כאשר ניסיתי לשנותו לא עלתה בידי ההצלחה .
כי כבר פוסל ומה שנשאר הוא להשלים עם הדבר או לנתצו לרסיסיו . כעת היא מולי ניצבת וחיוך נסוך על פניה . תלתליה השחומים פזורים על כתפייה החשופות .
עיניה הירוקות מביטות עמוק אל מעבר לעיניי .
אל תוך מה שמצוי אצל מרבית האנשים , נשמה . היו אלו הימים שבין המלחמות . הפנימיות שלי לבין החיצוניות שלנו . איך אוכל להסביר לה את הדחף . איך אגרום לה להבין את היצר הרגעי .
ההשתוקקות . תאוות הבשר . שבוערת כאבק שריפה לאחר ההצתה .
איך אצליח להביא אותה להבנה בלי לחרוץ את דינה
שאהבתה נתונה לחלאת אדם .
הרי אדם נמדד ביכולת להשתלט על יצריו .
אם כך אינני ראוי להימנות עם שלל האדם .
את אמונה כבשתי מהיום הראשון . אך האם את אמוני כבשה היא ,
אקדים ואומר שזאת לא .
תמיד ההרפתקה שימשה לי משחק חולני .
אהוב אותה עד כלות אך ללא כל תנאים .
משהו בי תמיד רצה לצעוק . חדל כבר להתגרות ומספיק עם השטויות . כשוטה עיוור אינך רואה איזה אוצר שוכן למרגלותיך . אך את עיניי תמיד סימא אור המחר . כשיבוא ויביא עמו טרף חדש . גוש הבטון נתקע בגרוני . בלעתי והרגשתי איך מתהפכת קיבתי . היא עוד שאלה מה עליי עובר . האם זהו לחץ שלפני המשבר . אולי עדיף שלא תדע לעולם כך הוא לא ישתנה לה מחר .
תמשיך לחשוב שהוא שטוח ונאיבי .
בעוד הוא ימשיך לטעון שהוא עגול ואקטיבי . נערה עם חיוך מלאכי ושיני חלב אינה מבחינה בקיומו של יצר הרע .
קשה לי להוכיח מה תרמו מסעותיי הליליים בין שמיכות לסדינים אחרים .
כעת עליי לזייף . להמשיך להיות או לא להיות במחזה טרגי עטור שבחים . שפתיה קוראות לי אך לא אומרות דבר . אני מתפתל בין הלבנים לשחורים .
מדלג בניהם כמו בין השלוליות . נזהר לא להרטיב את רגליי היחפות .
הטל ספק באמת כשקר . הטל ספק בתנועתה של החמה . אך לעולם אל נא תטיל ספק באהבה . אמר פעם מחזאי מהולל . הנערה בחצאית הורודה . אשר ישבה על המדשאה מחוץ למכללה .
אשר השתוקקתי להחליף את גופי בגזע העץ עליו נשענה .
שאבה אותי חזק מדי אל תוך עולמה .
הנערה בחולצת הכפתורים הלבנה . אשר את הרוח שליטפה את פניה רציתי להחליף באצבעותיי . הצליחה ללכוד אותי ברשת הקורים שטוותה . תמיד חששתי מחוקי המשיכה . אלו הקושרים את מהות האדם אל הכדור עליו הוא חי .
אך משיכתה הייתה חזקה מכל כוח אחר שהכרתי בעבר .
את עולמי קשרה היא בקשר צופים אשר את הסבך ניסיתי להתיר בעזרת גופים אחרים .
שלא נזדקקו לתמיכה או לשום סוג אחר של חיבה .
תלתליה השרופים וקרן השמש שריצדה על גופה שיוו לה מראה של נסיכה שזקוקה להצלה . באותם זמנים הייתי האביר שנלחם בטחנות הרוח למענה . הייתה זו אהבה ממבט ראשון אך לא ממבט שני .
מלאחר שהושפל הראשון כבר איננה הייתה זקוקה להצלה אלא לחום ולמגע יד אדם .
לו רק יכולתי להבטיח לא להישבר . הייתי בשבילה השמש גם כשסוער .
הזמן קפא תחת אור המנורה .
בחדר קטן מלא בצחנת אהבה התחלף לו חיוך בדמעה . אהבה בשנאה .
כאשר שמעה את הסיפור מהסוף להתחלה . גם לי וידוי , ניסתה עוד לומר . כל החברים הללו ואבא שלך גם . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |