שירים

עשה אל

 
עשה אל עמק שכל מרחביו אבנים מנוסרות,
מסותתות ביד האומן,
אותן חוצה גשר הנבלע והולך אל תוך אחורי ההר
כולו עשוי עץ וחשמל.
ובשקט כזה שרק בו יכולים לגדול
ולקרות דברים הרי גורל,
בין אבנים צמחו להם פרחים שאת שמם
לא ידעתי ולא אדע,
 שנקטפו ופרק חייהם עמד להיגמר,
לנבול,
אל צרור שניתן לי,
לא על ידו,אלא ע"י מתווך
 ומתוך תחושת צורך שלא להפוך
את הדברים לסתמיים,
מצאתי בין מיליוני האבנים שבעמק,
אבן עגולה שצבעייה מעגליים
 ונתתי לו אותה.
 
בנתיים אבדה לו האבן ולי הפרחים
 וכשם שהיה יכול בין רגע מאורע תמים
זה להפוך למשמעותי,
כי כל אחד מהחפצים הדוממים
סימל את האדם המעניק,
נותר לנו רק הגשר שחקק בזיכרוננו
את שהיה פעם ולא ניתן עוד
לגשר...

תגובות