ניצוץ אבוד של תקווה.

I hear your silent cry

Why can’t you hear my loud screaming?

Sitting in the dark, surrounded by the shadows

The faint light is slowly fading;

The hope is taking another step away,

Away from me.

I’m running away from this dark corner

Trying to find my way back to you.

The cold is spreading, the water's getting too deep.

I can’t swim my way out,

I’m drowning slowly in the deep.

My savior is not coming to save the day again,

I’m alone here,

Indeed alone, so alone I am.

You can't save me anymore,

The darkness has grown too strong,

The hope has gone too far,

And the light is fading too fast,

I have gone beyond all saving.

Every second of each day,

I see your face behind my eyes.

I see the smile your sent to me,

A Smile that shone beyond any darkness.

I see the blue of your eyes,

The blue that once I’ve drowned in.

The blue that left me standing here.

A face I once desired to see,

A look that I once craved to drown in,

A touch I so desperately need to feel.

But here I am, alone again,

And you have gone, left me behind,

In that darkness, that I fear so much.

Along this journey, I lost a lot,

But the one thing I will never get back,

Is that spark of hope, I lost forever that night.

יושבת בעלטה, מוקפת בצללים,

האור החלוש לאט דוהה;

התקווה לוקחת עוד צעד הרחק,

הרחק ממני.

אני בורחת מהפינה האפלה הזו,

מנסה למצוא את הדרך שלי חזרה אלייך.

 הקור מתפשט, המים נעשים יותר מדי עמוקים,

לא יכולה לשחות את הדרך שלי החוצה,

אני טובעת באיטיות למעמקים.

המושיע שלי לא מגיע להציל את היום בשנית,

אני לבד כאן,

אכן לבד, כה לבד הנני.

אינך יכול להצילני יותר,

החשכה יותר מדי חזקה,

האמונה התרחקה יותר מדי,

והאור דוהה יותר מדי מהר,

אני מעבר לכל תיקון.

כל שנייה של כל יום,

רואה את הפנים שלך מאחורי עיניי,

רואה את החיוך ששלחת לי,

חיוך שזהר מעבר לכל חשכה.

רואה את הכחול של עינייך,

הכחול שפעם טבעתי בו.

הכחול שהשאיר אותי עומדת פה.

פנים שפעם חשקתי לראות,

מבט שפעם השתוקקתי לטבוע בתוכו,

מגע שכה בייאוש זקוקה להרגיש.

אך הנה אני, שוב לבד,

ואתה הלכת, נטשת אותי מאחור,

באפלה, שאני כה חוששת ממנה.

במסע הזה איבדתי דברים רבים,