יצירות אחרונות
שבועת גופי (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (13 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
סיפורים
שאלת מיליון הדולר"האם אי פעם פנטזת על הבן שלך באופן שהוא יותר מאימהי?" נשמעה שאלתו המאיימת של המנחה. לרגע פשוט בהיתי בו פעורת עיניים, עיניי ריקות מהבעה. השאלה לא נרשמה במוחי, לא קלטתי מה הולך מסביבי. כל שיכולתי לחשוב עליו שהנה, הגעתי, עשיתי את זה, הגעתי לפסגה שאף אחד עדיין לא כבש. הגעתי לשאלת מיליון הדולר. החיוך המזויף שהודבק לפניי מתחילת המשחק נמחק מיידית ברגע שהשאלה נרשמה במוחי. הרגשתי עקצוצים מסיחי דעת בצווארי, כאילו גדוד נמלים קטנות עולה במעלה רגליי וידיי. פי הרגיש יבש לפתע, כאילו שהיתי שנים במדבר ללא כל נוזל קר להרוות את צמאוני. עיניו של המנחה הביטו בי בעוד ידיו התעסקו עם כרטיסי המשחק. הכרטיסים שאחד מהם הכיל את שאלת המיליון, את השאלה הארורה הזו. לא ידעתי מה לענות. זה היה כאילו כל המילים ברחו ממני. קצה הלשון ששילח באנשים כל כך הרבה מילים היה ריק לפתע. האם זה שווה את זה? האם מיליון דולר באמת שווים את העינוי הזה, את הנבירה לתוך עמקי נשמתי, הוצאת הסודות העמוקים ביותר, הסודות שאפילו לעצמי לא התגלו במלואם. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |