רוּחַ / ליהודה ארדיטי

רוּחַ  /  יהושע רוזנברג

הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. (קהלת א' ו)

מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם

יוֹרֵד לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִלְקֹט שׁוֹשַׁנָּה

וַתָּבֹא רוּחַ עַזָּה, רוּחַ מִדְבָּר, רוּחַ בָּעֵר

וַתִּגַּע בְּשׁוֹשַׁנְתִּי וַתִּיבַשׁ יָבֹשׁ

עַל עֲרֻגֹת צִמְחָהּ יָבְשָׁה

וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה

הִתְפָּרְקוּ וְיָבְשׁוּ כּוֹתְרוֹת צְפִירָהּ

וַתִּשָּׂא רוּחַ הַקָּדִים אֶת עַלְעַלֶּיהָ

וַתִּזְרֵם כְּקַשׁ, כְּמֹץ הָרִים וּכְגַלְגַּל

וַתָּפִיץ אֶת כָּל שְׁאֵרִיתָהּ לְכָל רוּחַ.

מְשׁוֹטֵט בַּחֹרֶשׁ, צוֹפֶה בְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר

וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן

וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל,

וָאָחִישָׁה מִפְלָט לִי מִסָּעַר,

מַחֲבֵא מֵרוּחַ סֹעָה,

מִקְלָט מִפְּנֵי סוּפָה,

וָאֶמְצָא סֵתֶר מִזֶּרֶם פַּלְגֵי מַיִם.

וַעֲצֵי הַשָּׂדֶה,

רוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם

וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה בָּרָד

וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.

עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלַי בַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם

וְהִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם

וַיָבוֹאוּ נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ

וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ

וַיְהִי קֹלֹת בְּרָקִים וּמָּטָר, הֲמוֹן מַיִם,

וָאֶשָּׂא עֵינַי הַשָּׁמַיְמָה וָאֵרֶא

וְהִנֵּה חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, כִּסָּהוּ עָנָן כָּבֵד,

וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם

וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם

וָאֳנִיּוֹת חִשְּׁבוּ לְהִשָּׁבֵר.

אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר, וְהֶעָנָן נַעֲלָה,

כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ, סָר מֵעַל פְּנֵי הַמָּיִם

וְהֶעָבִים נָזוֹרוּ, אֶת כֻּלָּם נָשָׂא רוּחַ

רוּחַ עָבְרָה בַּשְּׁחָקִים וַתְּטַהֲרֵם

כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.