יצירות אחרונות
סִפּוּר טוֹב // רָטֹב הוּא מִלִּים הַשְּׁזוּרוֹת בִּדְמָעוֹת. (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -22/12/2024 07:55
אוחז וסורק (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
סֶרֶט בּוּרֵקָס (2 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -22/12/2024 00:36
דרך המילים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המתגלגל (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
על אדן החלון (3 תגובות)
צביקה רז /שירים -21/12/2024 21:42
בּוֹאִי נִכְתֹּב רְגׂשׁוֹת, (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/12/2024 19:10
הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי, לֻּחוֹת שְׁבוּרִים. "אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה". (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -21/12/2024 11:13
שירים
בַּחֲצַר כִּנֶּרֶתבַּחֲצַר כִּנֶּרֶת / בַּחֲצַר כִּנֶּרֶת הקימו קולקטיב "חברת מופת" שבה נבלע הפרט בַּקּוֹאוֹפֶּרָטִיב, חֶבְרָה שהגיעה אל הארץ היעודה והותירה כל חֲבֵרָה בגפה עם נבו שלה קְהִלָּה שעל דגלה הידידות וכל יחיד בה נותר בבדידות "לנו לא יהיו ילדים" נוֹאֲלוּ חכמיה להגיד כִּי לֹא יָדְעוּ שללא צֶאֱצָאִים אֻמָּה לֹא תַּתְמִיד חזקה המציאות מכל ההכרזות וליד הדיר והרפת נוסד בֵּית תִּינוֹקוֹת. אם עקום העץ, נוטה האילן על צידו עליך לכופפו לצד הנגדי כדי ליישרו ללטיפת אם לחיבוק אב, למשפחה, נכספו הילדים והתחילה תנועת מן הקיבוץ אל הערים בַּחֲצַר כִּנֶּרֶת הבנתי מדוע הקבוץ הגיע להפרטה ומדוע איש איש לדרכו פנתה הקבוצה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |