יצירות אחרונות
תמר ויהודה * (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -14/05/2025 14:21
והילד שלא רצה ללמוד (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/05/2025 09:56
משא התקווה (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -14/05/2025 08:25
ימשך בלי הרבה הפתעות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/05/2025 07:27
איך הזמן (4 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -14/05/2025 06:46
רומנטיקה וחיזור (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -13/05/2025 23:05
האוטובוס האחרון- סיפור קצר במקום שיר ארוך בארבעה פרקים- חלק שני ואחרון🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -13/05/2025 19:08
אהבה בשלושה בתים (7 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -13/05/2025 18:49
מתרווח בבר (8 תגובות)
צביקה רז /שירים -13/05/2025 11:33
שירים
דֶּרֶךְ אֶרֶץ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִיבס"ד
מאחר והנושא רלוונטי תמיד,מבחינה זו שבדרך ארץ יש לנהוג תמיד,
אני מביא מה שכתבתי ב"במת הדיון" גם כאן בשירים.
לפני שנתנה התורה הכתובה .ניתנה התורה שבעל פה..בפרקי אבות .אנו לומדים כללי מוסר התנהגות ודרך ארץ.בפרקי אבות יש שישה חלקים לומדים אותם בדרך כלל מיד לאחר הפסח ועד חג השבועות כל שבוע לומדים פרק .כדי שלקראת חג "מתן תורה" נדע לפני קבלת התורה את כללי ההתנהגות.
אדם ללא דרך ארץ אינו ראוי ללמוד תורה.
ואפשר גם להוסיף לפני שאתה כביבול מתפאר בידע בתורה ומנסה להוכיח אחרים
.תראה את דרך הארץ שבך.האם אתה אוהב את הבריות? האם אתה מתנשא על אחרים? האם אתה שולט בכעסך? וכו'
כל שנה כאשר אני לומד פרקי אבות ..
אני מזכיר זאת לחברי בדרך המילים(בנושא לוח השנה לוח השנה היהודי)
להלן שיר שכתבתי.עם מספר משניות מפרקי אבות.
בס"ד דֶּרֶךְ אֶרֶץ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי אַנְשֵׁי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הַתְּנָאִים הָרִאשׁוֹנִים. הֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב, דִּבְרֵי חָכְמָה נִפְלָאִים. אַתְּ "פִּרְקֵי אֲבוֹת", שֶׁלֹּא יִסוֹלוֹ בְּפָּז. אוֹתָם קִבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עַל הַר סִינַי. נִמְצָאִים שָׁם כְּלָלֵי הִתְנַהֲגוּת וְדִבְרֵי מוּסָר. הַמְּלַמְּדִים וּמוֹרִים, אֵת דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. מְנַתְּבִים אֶת אָדָם, שֶׁיִּבְחַר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה . שֶׁיִּרְדוֹף שָׁלוֹם וְצֶדֶק , וְיִּשְׁמוֹר מִדָּה טוֹבָה . שֶׁלֹּא יִהְיֶה, "נָבַל בְּרָשׁוּת הַתּוֹרָה". וְלֹא יַעֲשֶׂה בַּתּוֹרָה, "קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהּ". טוֹב וְחָשׁוּב שֶׁנֵּדַע, שֶׁ"דֶּרֶךְ אֶרֶץ קַדְמָה לַתּוֹרָה". רָצוּי שֶׁנִּשְׁנָה וְנִלְמַד, אֵיךְ לִהְיוֹת בְּנֵי אָדָם. (יז) שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. (ה) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ: (א)בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט), מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז), טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (ב) לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב), כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ: תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |