שירים

קִנְאָה וְשִׂנְאָה/תָּמָר וִיהוּדָה /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                      

 

" וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו-

-כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא,

 לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.

  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו-

-וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.

 

 פָּרַשָׁת וַיֵשֶׁב-

קִנְאָה וְשִׂנְאָה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

 

אָסוּר שֶׁהוֹרֶה יַבְדִּיל בֶּן יְלָדָיו,

אֵם כָּל חַטָּאת הִיא הַהַפְלָיָה.

כַּאֲשֶׁר הַהֶבְדֵּל  בּוֹלֵט וּמְנַקֵּר עֵינַיִם ,

עָלוּל לִגְרֹם לְקִנְאָה וְשִׂנְאָה "שֹׁמּוּ שָׁמַיִּם".

 

יַעֲקֹב אָהַב אֶת יוֹסֵף,

אָהֲבָה עַזָּה בְּיוֹתֵר.

עַל זֶה קִנְּאוּ בּוֹ אָחִיו,

שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְרָצוּ מִמֶּנּוּ לְהִפָּטֵר.

 

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק;

 וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם,

 וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. "

 

הַקִּנְאָה הָפְכָה לְשִּׂנְאָה,

וּבְהַדְרָגָה לַמַּשְׂטֵמָה.

לַבּוֹר הִשְׁלִיכוּ אֶת יוֹסֵף,

לְאוֹרַחַת יִשְׁמְעֵאלִים הֻצַּע לִמְכִירָה.

 

וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי,

 עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים,

     וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ

אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר.

 

 

יוֹסֵף חָלַם חֲלוֹמוֹת שֶׁהִתְגַּשְּׁמוּ,

פָּתַר נָכוֹן חֲלוֹמוֹת שֶׁאֲחֵרִים חָלְמוּ.

מִבּוֹר הָאֲסוּרִים עָלָה לַגְּדֻלָּה,

מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ פַּרְעֹה הוּא הָיָה.

 

 

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו: 

 הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ,

אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. 

 אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי,

וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי;

 רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ." 

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא הָיָה הַשָּׁלִיח.

חֵיל חָלוּץ בִּשְׁלִיחוּת אֱלֹקִים.

לִשְׁבֹּר אֹכֶל בִּימֵי הַרָעָב בִּכְנַעַן,

לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אָבִיו יַעֲקֹב  והָאַחִים.

 

יוֹסֵף לֹא נָקַם וְנָטַר,

הוּא אָהַב אֶת אָבִיו וְאֵחָיו.

רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעָתָם,

עַל שֶׁגָּמַל לָהֶם טוֹבָה תַּחַת רָעָה.

 

שַׁבַּת שָׁלוֹם!!!!!!!!!!!!!!

חלק שני

 

בס"ד                                                                                                     21.11.2013

תָּמָר וִיהוּדָה /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

 

בְפָרָשַׁת "וְיָשַׁב" מִתְוַדְּעִים לִיהוּדָה וּבָנָיו,

שְׁלוֹשָׁה בָּנִים עֵר אוֹנָן וְשֵׁלָּה.

יְהוּדָה לָקַח לְעֵר אֶת תָּמָר לְאִשָּׁה,

עָשָׂה הָרַע בְּעֵינַי ה' וְיָמוּת בִּדְמִי יָמָיו.

 

יְהוּדָה אָמַר לְאוֹנָן לְיָבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו,

הוּא שִׁחֵת אֶת זַרְעוֹ וְגַם אוֹתוֹ הֵמִית אֱלֹקִים.

אֵת שֵׁלָּה יְהוּדָה לֹא רָצָה לָתֵת לַתָּמָר,

בַּתּוֹאֲנָה שֶׁהוּא צָעִיר שֶׁתַּמְתִּין עַד שֶׁיִּגְדַּל.

 

לְאַחַר מוֹת אִשְׁתּוֹ יְהוּדָה עָלָה לְגוֹזְזֵי צֹאנוֹ,

שֶׁמָּעָה זֹאת תָּמָר וְתַעַּל לִשְׁהוֹת בְּקִרְבָתוֹ.

מֵאַחַר שֶׁרָאֲתָה שֶׁשֶּׁלָּהּ גָּדַל,

וִיהוּדָה לֹא מִתְכַּוֵּן לָתֵת לָהּ אוֹתוֹ.

 

תָּמָר לָבְשָׁה לְבוּשׁ מְפַתֶּה,

יְהוּדָה חָשַׁב אוֹתָהּ לַזּוֹנָה.

לְאַחַר "שֶׁבָּא אֵלֶיהָ" נָתַן לָהּ עֵרָבוֹן כְּאֶתְנָן,

אֶת הַמַּטֶּה הַפְּתִילִים וְהַחוֹתָם.

 

לְאַחֵר "הַמַּעֲשֶׂה" שָּׁבַה תָּמָר שׁוּב לְבִגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ,

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ עִם הָעֵרָבוֹן לֹא מָצָא אֶת "הַקְדָּשָׁה".

כַּעָבוּר שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים אָמְרוּ לִיהוּדָה שֶׁתָּמָר זָנְתָה,

"הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" אֶת מְשָׁרְתָיו צִוָּה .

 

לִפְנֵי כֵּן שָׁלְחָה תָּמָר לִיהוּדָה ,

אֶת הַחוֹתֶמֶת הַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה.

"וְתֹמֶר לָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה אָנֹכִי הֲרֵה",

זִהָה אוֹתָם יְהוּדָה וְאָמַר "צָדְקָה מִמֶּנִּי תָּמָר".

 

תָּמָר לֹא הִלְבִּינָה פָּנִים נָהֲגָה בַּאֲצִילוּת.

יְהוּדָה לָמַד לֶקַח שֶׁאָסוּר לַעֲקֵב יִבּוּם.

מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נוֹלְדוּ תְּאוֹמִים.

פָּרַץ וְזָרַח שְׁנֵי צַדִּיקִים.

 

שַׁבַּת שָׁלוֹם!!!!

"וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי.  וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי-עִזִּים מִן-הַצֹּאן; וַתֹּאמֶר, אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ.  וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ".

 

 

 

 

 

 

תגובות