שירים

לפני שנים המון- סיפור-שיר (גלי...למה להיות רציניים ולכתב שירי אהבה ושירים עצובים תמיד??


לפני שנים המון היתה לי דודה

בחדרה, התאמינו? ואמיתית,

לא מזוייפת, כולה תכשיטים 

וצחוק  פרוע שעת התגלגל-

 כמו נגע בפאתי הכרמל.


מיריצ'קה,

דודנית אמי למען הדיוק ההיסטורי

 עם ריח הבושם הכבד ,המתקתק

 ומשמניה המתוקים כערימה של בצק 

והחיוך הוילנאי המרוח כחמאת מאפים

על קרואסון פריזאי בפתיתי השלג הנופלים.

והיא דיברה בגאווה שאין דומה לה

על מתתיהו בעלה , הדוקטור לרפואה

הו,כן, אצולת השומרון, בהתגלמותה

ודודתי הדגולה -הלא היא המורה לפסנתר הידועה

שעת שלחה ידיה אל קלידיו, כמו השתררה דממה 

ובאחת הרצין חיוכה , וצחוקה אז נדם :

מול צליליהם של שופן , שנאבל וכל השאר. 


ויום אחד עם מירק'ה לא אשכח כל חיי :

חודש ימים לפני היותי בר מצוה,

 נחתה בביתנו לביקור נימוסין  עם צביקה בנה,-

שגם הוא במקומותינו סיפור ואגדה

ואז- נפעם ונרגש- שאלתיה : מירק'ה,

התבואי גם את לחגיגת הבר מצווה?

והיא ענתה, ואני זוכר לא רק את המילים-

זוכר גם זוכר את פניה שמצחוק מתפקעים:

" ודאי, מותק, ומתנה יפה לך גם אביא".


ואלוהים עדי על לילות חסרי שינה, 

על חלומות אודות אופניים מצוחצחות 

ותלבושת שוער - מבריקה לא פחות.

ואז בהגיע היום המובטח, ואני בחליפה :

וסביבי אורחי הבר מצווה

נחתה דודתי, וצביקה בנה הקפיטן לידה

ועיני אז אורו, ולא מחמת בגדיו הלבנים-

ומיריצ'קה , אוי מיריצ'קה , פותחת את הארנק

ושולפת משם, האמינו לי : קופסת גפרורים,

ששם נח לו מוזהב , זעיר , וחתום ארשת:

מגן דויד : אף ללא שרשרת.


חלפו הימים, חלפו השנים,  ואני לא ילד.

אך לא פעם , גם לא פעמיים, נותן דעתי

על משמעויותיהם המהתלות של -

 צחוקים, בשמים, תכשיטים והבטחות:

וחיוך עצוב ללב מתגנב על דודות

דה לה שרמאנט  דה לה שמעטס

שאולי קצת לא יפה להגיד,

אבל זה מה יש- וההיסטוריה תחליט. 

 
 











תגובות