אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 144 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 25/5/1974
פרופיל קצר - אף חמוד כשמסתכלים מהצד... כותבת בעיקר- והעיקר זה לא העיקר, אלא בת האיכר והעיקר, שהאיכר לא בבית... חולמת חלומות ומגשימה אותם. צובעת את המציאות לטעמי. מאמינה שעוד אפשר לשנות את העולם :-) סופרת ועורכת. מחברת "המסע לאינווריק" - מסע אל עולם קסום החבוי בכל אחד מאיתנו. כותבת ועורכת ביוגראפיות וסיפורי חיים.
E-Mail:
MSN Messenger:
timikur@hotmail.com
אזור מגורים: אינווריק
תאריך כניסה אחרון:
25/01/2011 22:12:50

נושא: הנפש.

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
אימא. - תמנע קורץ שירים (14/9/2006-23:50) 766 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

אימא.

 

אוי, אימא.

החורים שהשארת בי, אינם מתמלאים.

הכאב מתעצם עם חלוף השנים.

הכעס גדול מכפי שהיה,

התסכול עמוק ויש גם אשמה.

אבל אף אחד לא אשם ובטח לא את,

בחינוך הלוקה, שלביתך נתת.

זה לא בגללך, את לא אשמה,

כי גם אימא שלך היא אישה עגומה.

לא היה לה מושג, היא בכלל לא חשבה,

שילד צריך לקבל אהבה.

ואת, אימא שלי, נבחרת כקורבן,

שעל מזבח הקריירה של אימך ניתן.

את אינך חשובה, את תופסת מקום משני,

ומי שמשלם היום את המחיר, זאת אני.

אבל הדברים השתנו והשנים עברו,

והזמנים שלא היית בהם, כמעט נגמרו.

ואני שכעסתי שלא היית בשבילי שם,

שלא הכנת אותי לקראת העולם,

גיליתי לתדהמתי הרבה,

שאני לא הרבה יותר טובה.

תמיד חשבתי שאת ממני לא מרוצה.

שאת לא אוהבת את מה שממני יצא.

שתמיד רצית שאהיה אחרת,

יותר רצינית, יותר מסודרת.

מסתבר, שאת כבר מזמן קיבלת את מי שאני,

ואת דוחפת ומעודדת אותי בכשרוני.

את סופגת את כל כעסיי, מוצדקים וגם לא,

את יוזמת פשרות כדי שאמשיך ואבוא.

ואני מגיעה, כולי טענות,

יורה לכל עבר, מסיקה מסקנות,

ומפקששת את הדבר הכי חשוב במשוואה:

אני מקבלת מאימא שלי המון אהבה!

זאת אני שלא מקבלת אותה,

זאת אני שלא מכירה בערכה,

זאת אני שבעצם חסרת סבלנות,

זאת אני שטעיתי במתן פרשנות.

נכון, יש לך את "הפאקים" שלך,

אבל בין שתינו, זאת אני שלא מקבלת אותך.

ועל כך הכעס, על כך התסכול,

הכאב בתוכי חצה את הגבול.

הכל מתערבב, הווה ועבר,

את מה שהיה, לשנות אי אפשר.

הוי, אימא.

החורים שהשארת בי אינם מתמלאים,

אז איך זה אדע לגדל ילדים?

 

אוי, אימא.

החורים שהשארת בי, כבר לא יתמלאו.

יש בחיים כנראה פערים, שאף פעם לא יסגרו.

את כבר לא תשתני, זה כבר לא משנה,

ואני כבר אפנה לי, לאן שאפנה.

זה עצוב וכואב, שאני לא מקבלת אותך,

אבל פשוט איבדתי את כל אמוני שלי בך.

כן, אימא. את מתה כבר שנים,

ואני עוד קיוויתי להציל בך חיים.

יש דברים שנגזרים מלמעלה,

ואני, אימא, חייבת להמשיך ממך הלאה.

הייתי כבר בהלוויה שלך – מאה פעמים!

אף פעם לא כאב לי ככה, בבטן, בפנים.

בתוך ליבי את מתה, כבר עידן ועידנים,

ורק אני ניסיתי להפיח בך חיים.

היום תמותי בליבי, עוד פעם אחרונה,

ואני כבר לא אבדוק יותר, מה בך השתנה.

יש זוג ידיים חמימות, שבי אף פעם לא נגעו,

ואת החורים שאת השארת בי אימא –

אלה הידיים ימלאו.......

 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות אוי.. / מורן 20/1/2007
  פתח תגובות שיר אדיר!!! נוגע לי אישית בהיפוך לאב. פנטסטי מדויק !!! / יהודה ארדיטי ז"ל 31/10/2007 [ מס' תגובות : 1]
    תודה לך יהודה, על כל התגובות האחרות גם כן... / תמנע קורץ 31/10/2007
  פתח תגובות תמנע יקרה, זה שיר חזק מאד ונוגע ללב. גם אני כאמא לבת / גלי גן 3/11/2007 [ מס' תגובות : 2]
    גלי תודה. / תמנע קורץ 3/11/2007
    שיהיה לך בהצלחה. / גלי גן 3/11/2007
  פתח תגובות וואו / צפריר 5/12/2007 [ מס' תגובות : 1]
    צפריר תודה. אני כבר אימא ונראה לי שאני עושה עבודה לא רעה... / תמנע קורץ 5/12/2007
  ללא תגובות הו... ממה / רונן 14/9/2006
  ללא תגובות אוי יקרה כמה טונות של כאב וחשבון נפש שם. מרגש עד דמעות... / יעל כרמי גבאי 15/9/2006
  פתח תגובות / 15/9/2006 [ מס' תגובות : 1]
    / יעל כרמי גבאי 7/11/2007
  ללא תגובות מונולוג אמיץ- כתיבה קולחת / אריק 15/9/2006
  ללא תגובות מרגש מאוד. / ריקי 15/9/2006
  ללא תגובות / זהבית שחר-יהודה 15/9/2006
  ללא תגובות שיר מרגש ונוגע ללב אהבתי / 15/9/2006
  פתח תגובות ההורים שאנחנו / גלי צבי-ויס 15/9/2006 [ מס' תגובות : 2]
    הי, גלי. תודה על המילים. הכל נכון. גם אני בתהליך ארוך, ארוך שנדמה כאילו לעולם לא יגמר. אגב, את השיר כתבתי כבר לפני חמש שנים ויש דברים שפשוט לא משתנים... / תמנע קורץ 15/9/2006
    הקושי הוא קושי. אבל אני מאמינה, שיש לנו יכולת לשנות דברים בכל זאת. / גלי צבי-ויס 15/9/2006
  ללא תגובות שירך יפה מאוד ומרגש / 15/9/2006
  ללא תגובות וואוו / יצחק רייויט 15/9/2006
  ללא תגובות אויייי כמה כאב וחשבון נפש יש / 15/9/2006
  ללא תגובות תמנע / יצוק 15/9/2006
  ללא תגובות הוקסמתי מהעוצמה אין מילים / ענת מוסקוביץ 8/12/2006
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית