שירים

אנושיות


שבויה בעוצמת השקט והחן,

אל מול הטבע הגועש.

גולש ממך במין יופי שכזה,

מבט עמום,

מחוזק במגן צניעות,

משתקף, במלוא עוצמת

עינייך הקסומות.

בפקודת המלטף,

נפתח ללא רחמים,

חיוך שובה לב, מלא ידע חינני.

בקסמי חיזור,

מוסתר משהו מעיני התם.

מביע תמיהה, כמיהה,

למגע שזור, נטפי זוהר,

זולגים אט אט,

משביל החלב המסתורי

הכל כך בוסרי שבך.

לכן האהבה שבי,

תהיה לנצח...

תגובות