מאין באת שירי?

מאין באת שירי?/עידית אורדן© 23/1/2016

מנעורי הסתתרת בי

שירי

ואני לא ידעתי זאת.

אתה לאות

המתנת.

שיר אהבה שכתב לי

חבר

היה האות להצתך במסתור.

פתאום באחת פרצת

מעמקי ליבי

בכתיבה ללא לאוּת.

ואתה שירי, הבעת

את אשר ראיתי והרגשתי.

לא נגזל שירי מפירותיהם

של כותבים.

לבטא לבטיי

ורגשותיי.

באת

כי לא יכולת עוד

להיות טמון בנפשי

וכך המשכת שירי

לספר קורות

חיי

שמחים ועצובים.

כל מה שבטאתי

בך שירי

היה מתוך ליבי, ראייתי  ומחשבתי.

טבע ונוף נפלאים

כאב של מלחמות

 ומעשי איבה.

כעס וחמלה.

סיפורי אהבה ותשוקה.

סיפורים שמחים וכואבים

לא רק שלי.

עצבתי אותך, שירי,

כדי לפאר אותך.

השחלתי  בך חרוזים

בצבעים לפי אופייך,

שידע כל קורא

שכך אוהבת אני את שיריי.

שזרתי בך גם דימויים

להעשיר ולהאדיר מילותיך.

ואתם קוראי היקרים

שורו וקראו

ואדע את גורל שירי.

האם הצליח  

לגעת בליבכם ידידיי.

 מקווה שלכתיבה הזאת היתה הכוונה ב "אני

 ויצירתי".