"וכל העם רואים את הקולות"

המון המון תודה לילי אהובה

איזה מזל שהירידה מהירה יותר

כך שהחיבוק שלך הגיע אלי מהר

והוא אצלי והוא נפלא

תודה.

חג שמח וגמר חתימה טובה.

אני שומעת יחד אתך את הצפירה הטורדנית הזו, שנותרה בה מאז ועד היום כאותו דנדון נוראי שאינו נותן מנוח.

הלך ולא שב...

יהי זכרו ברוך...

תודה יקרה שלי, תודה שאת שומעת את הצפירה הזו ביחד אתי. בשתיים זה קל יותר לשאת אותה.

תודה, תודה על הכל.

תודה אביה יקרה, 

תודה על החיבוק.

בשן ידידי, אתה צודק. כל אחד מתמודד עם צערו בדרכו הוא. ישנם אובדנים שהם קלים יותר לעיכול. אבדן הורים בגיל מתקדם, גם אובדן ממחלה יכול להיות מובן. אבדן במלחמה הוא כל כך מיותר. כל כך לא צודק. ביומיום לא מדברים וחושבים כל הזמן על האובדן, אבל כשבא יום כיפור - בא איתו הזיכרון ההוא וקשה לעצור. המחשבות משתלטות. הרציו אומר שצריך להניח לזה אבל לרגש יש מהלכים משלו.

צר לי על האובדנים שלך ושלי.

חג סוכות שמח.

תודה מרים יקרה, תודה על התוספת האישית שלך.

תודה על המילים המנסות לנחם

אוהבת אותך

נורית

המון תודה גידי ידידי היקר. תודה על הסיפור האישי שלך. תודה על המילים המנחמות.

תודה חבר יקר ואהוב,

תודה על המילים תודה על החיבוק.

בשירך את מבטאת את הכאב והזכרון

 איזו מלחמה אכזרית היא הייתה  ביום הכיפורים הקדוש.

 יהי זיכרו ברוך.

כל שנה אני מת ביום הכיפורים

קולו הנמוג

כקולות החברים הגוועים בקשר באין מושיע

והוא הלך

ללא שוב

התהום בלב והכאב לא מרפים

הצלקות בוערות

יהי זכרו ברוך

חיבוק ודמעה

יצחק ידיד יקרלי

אני יודעת, אתה קצת מת וחוזר

בכל יום כיפורים

המראות והקולות משם, מהחווה הסינית

לא מרפים ממך

הצלקות ותחושת האובדן נשארות לתמיד

ואתה יודע כל כך נכון את תחושת האובדן שלי

תודה

תודה על החיבוק

תודה על הדמעה

מחבקת אותך.