אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 287 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 16/5/1952
שמי אגי רגנר אני בחוג כתיבה יצירתית בקרת ביאליק בית כץ,כותבת שירים בעיקר. בעתיד רוצה לכתוב פרוזה חלום ילדות.
E-Mail:
אזור מגורים: קריות
תאריך כניסה אחרון:
29/08/2018 21:01:37

נושא: שיעורים קדומים .

 
העלתה לדיון:
מרים מעטו.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
צלילים - אגי רגנר סיפורים (12/9/2018-16:44) 240 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

 

צלילים/ אגי רגנר   22-12-2015

הגעתי לבית הקפה שעה לפני הזמן שקבענו.

הייתי נרגשת.

המלצר במקום קיבל את פני מיד בכניסה ושאל בחיוך מנומס,

"איפה הגברת תרצה לשבת?" מכך הבנתי מיד שהמקום יוקרתי.

"כאן, מול הכניסה, יהיה מצוין," עניתי.

הבחור הוביל אותי אל השולחן שבחרתי.

התיישבתי והזמנתי אספרסו קצר וחזק עם כוס סודה קרה. בזמן שלגמתי מהקפה

 הבחנתי בשולחן פינתי ליד החלון ועליו כרטיס מוזהב ובאותיות שחורות מבריקות כתובה המילה: "שמור". כנראה שזה  השולחן שהוא הזמין עבור הפגישה . הייתי מרוצה מהתצפית המעולה שארגנתי לעצמי.

אני יכולתי לראות כול אחד שנכנס וגם את זה שיבוא ויתפוס את מקומו ליד השולחן ה"שמור".

 

הכול תחת שליטה, אני יכולה לארגן את מחשבותיי  עוד לפני שהוא יגיע. יש לי שעה שלמה, ציינתי לעצמי ונרגעתי.

הנחתי על השולחן את הדף 4A הראשון עם הכותרת "רווקה". הלובן של הדף הזכיר לי כמה המילה רווקה סמלית. על הדף הלבן אני אמורה לכתוב את הטיעונים שלי בעד ונגד.

"רווקה!" אמרתי בקול רם כדי לשמוע את הצליל של המילה, וזה נשמע לי צליל קשה  האות 'קוף' במילה כבר אומרת את שלה, והגיל של אישה בת... נו טוב לא נדייק מעל חמישים . חמישים, ארבעים ותשע נשמע יותר טוב , כמו בסופר מרקט שמודיעים ברמקול "סבון במרקם עדין רק ב-4 שקל" ואז בלחש קטיפתי  "99 אגורות"...

מי כבר שומע את ה-99 אגורות?

 

"שמי האמתי סוזי, ואני רווקה," לחשתי כתרגיל ראשון.

זה נשמע כמו אחת ששמו עליה תו מחיר 'במבצע  50% הנחה ורק להיום עוד 10% הנחת בונוס".

הדף היה אמור להתמלא בשני טורים, בעד ונגד.

מהרגע הראשון הבנתי שלהזדהות כרווקה לא בא בחשבון. הדף מבחינתי ישאר לבן.

'נקסט' כפי  שהצעירים אומרים, מעל הרווקה הנחתי דף A4 חדש עם הכותרת 'גרושה'.

 

 אני לוחשת שוב,

"שמי האמתי סוזי, אני גרושה."

"גרושה", תרגלתי שוב את המילה בקול רם, כדי לשמוע את הצליל שלה.

 מה זה אומר גרושה? קודם כול הבנתי שהדף לא יכול להישאר ריק.

טור 'א'- בעד גרושה, טור 'ב'-נגד גרושה.

במבט חטוף הסתכלתי על השעון וראיתי שיש לי עדיין חמישים דקות למחקר האישי שלי.

בעד גרושה: זה אומר שהיא אמיצה מספיק כדי לקום ולעזוב את הנבלה, ולא להביט לאחור אפילו פעם אחת, ויש לה קריירה, עבודה קבועה עד הפנסיה, ולא תלויה כלכלית בגרוש שלה. אישה עצמאית, הילדים עזבו את הבית, היא מטפחת את עצמה, אולי עברה אי אלו שיפוצים שרק היטיבו עמה. נראית ארבעים פלוס ומוכנה לעבור לפרק 'ב'. משופרת ובמודעות מלאה לעצמה. הטיעונים בעד הגרושה  נשמעים בסדר.

נגד גרושה: זה נשמע גרושה, מגורשת נעזבת, מבואסת, סימני הזמן ניכרים עליה, אין ספק, רואים שהיא מתקרבת לגיל שישים.  אין לה קריירה ולא הייתה לה אף פעם, עבדה כפקידת קבלה באיזה מקום, עד שהילדים נולדו. ואחרי זה:

"מותק חבל לך לצאת מהבית, הבגדים שלך והמטפלת עולים לי יותר ממה שאת מרוויחה. חמודה שלי תישארי בבית, תגדלי את הילדים שלך" , אמר לה המנוול.

במרוצת השנים הילדים עוזבים את הבית.

'בלונדה',  או לחילופין שחרחורת מטופחת וצעירה תופסת מקום לידו וכשנמאס לו מהבכי והנדנודים ומהציצים הנפולים שלה היא מגורשת, מגורשת זול יותר עבורו מפלסטיקאי, ופסיכולוג . גרושה זה יכול לגרור אחריה תלות כלכלית, חיפוש אחר קריירה שנייה לא ידועה, ומחפשת פרק 'ב' בצורה נואשת.

מנסה להיות בררנית אבל אין לה זמן."  אני מרגישה חום בכול גופי , לחיי אדומות  ומתביישת מכך שהגרושה מבואסת .

די! צועקת בלב שלי, די!

 

אני עוברת לדף 4A  הבא עליו כותרת-'אלמנה'.

לא מוותרת על הטקס שזה עתה סיגלתי לעצמי,

אומרת בקול רם "שמי האמתי סוזי ואני 'אלמנה'."

הצליל רך ונעים, שקט , עצוב וסופי.

צליל מכובד, אני מציינת לעצמי.

לדף הלבן הזה כדאי להקדיש זמן. לפי השעון נותרה לי חצי שעה, השולחן השמור עדיין שומם, ממתין לאורחים שלו.

 בעד אלמנה - זוגיות נפלאה שנפסקה בטרם עת, אלמנה צעירה בשנות החמישים פלוס שלה עומדת בעולם לבדה, הילדים יצאו מהבית, האלמנה עובדת עדיין בבנק, ובנוסף מקבלת פנסיה מכובדת ממקום העבודה של הבעל האהוב.

כבר שנה שהיא, האלמנה  מסתגרת בבית ובוכה. הצוואה מסודרת, הוא השאיר לה את כול הרכוש.

אלמנה - זה לבד והצליל שלו גורר אחריו דמעות אין סופיות, געגועים לאדם שנלקח ממנה. גורל אכזר. 'אלוהים לוקח אליו רק את הטובים'.

ויכולתי לכתוב עוד ועוד דברים חיוביים, אבל הזמן דחק בי. למזלי לא מצאתי שום טיעונים נגד 'אלמנה'.

 

הדלת של בית הקפה נפתחת, גבר תמיר, נכנס עם המון נוכחות, לבוש בג'ינס אוריגינל וחולצת ספורט אלגנטי.

בחור מהמם....

הוא פונה אל המלצר , שואל משהו בשקט, המלצר מלווה אותו לשולחן השמור.

ליבי מחסיר פעימה, התיאור שלו על עצמו ללא תמונה במדור להיכרויות באינטרנט היה מדויק. נהניתי כל כך להתכתב אתו.

המייל של האתר להיכרויות הגיע אלי במקרה , כסוג של פרסומת. להירשם עלה לי רק כמה גרושים. נרשמתי מתוך סקרנות.

בהתחלה רק דפדפתי בו  ללא שום כוונות להשתתף, ואז פתאום הופיע "הסנדק" , כך הוא כינה את עצמו. הוא סיקרן אותי. התכתבנו שבועות אחדים. התרגשות , סוג של הרפתקה נכנסה אל חיי.  והנה סוף סוף אנחנו נפגשים.

אני רק צריכה להחליט באיזה צליל להשתמש, רווקה? ברור שלא.

גרושה זה די עלוב.

האלמנה? אלמנה!

אני רוצה לקום כדי לתפוס  את מקומי ליד השולחן השמור  אבל אז הדף 4A הרביעי מתגלה מתחת לדף האלמנה, הכותרת 'נשואה'. יש לי עוד רגע לשמוע את הצליל שלו

"שמי האמתי סוזי, אני נשואה", ממלמלת בשקט,

צליל מנצח ומזמין....

אני קוראת למלצר. משלמת על האספרסו ועוזבת בזריזות את בית הקפה.

הצליל  האחרון של "הנשואה" מגרש אותי.

 את הטורים של הדף  A4נגד  ובעד נשואה אני אשלים כבר בבית  על רקע נחירותיו ליד הטלוויזיה.

   

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות צלילים / גלי צבי-ויס 12/9/2018
  ללא תגובות קול פנימי / יום טוב צבי 13/9/2018
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית