אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 260 יוצרים
חיפוש
E-Mail:
תאריך כניסה אחרון:
05/04/2020 14:44:01

 
נושא: הזדמנות חדשה. 

 

העלתה לדיון:
נורית ליברמן.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
בית הקברות לחיות מחמד,ישראל,ויהוה גם. - שירק שירים (2/1/2020-17:15) 71 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
בית הקברות לחיות מחמד,ישראל,
ויהוה גם

ישראלצ'יק ברנר הוא ניצול שואה
 בן 80.לפני שנה קבר את רעייתו טובה ולא בשיבה טובה.טובה היתה במותה בת 78.היא נרצחה.על אדמת ישראל.
היה זה בלילה אחד סוער של ינואר כשיצאה את ביתם לבית המרקחת הקטן הסמוך לביתם שבהרצליה שם בנו אותו לפני שנים רבות מכספם שעמלו עליו שנים רבות,הוא כאיש חינוך נעים הליכות וישר דרך והיא כאחות רחמניה.אחות רחמניה אמיתית.שלא כרובן הכמעט מוחלט של אחיות ישראל בבתי החולים של מדינת ישראל ומרפאותיה הציבוריות השונות.
טובה שכרבים מאיתנו שלשמם אחיזה משמעותית ויוצאת דופן במוזרותה היתה אות ומופת לשני דורות של אחיות,רופאים,וחולים שעברו עם השנים במחלקה הפנימית של בית ההחולים הלל יפה שבחדרה.מופת למקצועיות מסוכה בחמלה לפי המידה הנכונה תמיד ואדיבות עבור כל אנשי הצוות הרפואי שעבד איתה בארבעים וחמש שנות עבודתה בבית החולים הזה ואשר פשט ולבש צורה פעמים רבות במהלכן וטובה היתה ונשארה העוגן הקבוע היחיד שבו נעוץ תמיד בחוזקה באדמתה  של ביצת הרפש הישראלית.
היא היתה מקור עידוד והחלמה לאלפי חולים ישראלים עם השנים וחדרה,חדר מנהלת פנימית א' בביה"ח הלל יפה היה מעוטר כולו במתנות פרידה והוקרה שלהם ושל בני משפחותיהם.אמנם חסרות השראה ויצירתיות היו כולן בעיניה שהיו גם עיניי אמנית ברוכה אך תמיד האירו את אותן בחדר 
הזה בשעות קשות רבות שעברה בו עם השנים ושתוספת נגיעות אישיות שלה לקירותיו הפכו אותו מעוד חדר משרדים מבטון אופייני כל כך בעולמנו המנוכר למקום שכל אנשי הצוות אהבו לבלות בו באתנחתות שבין הענקת טיפול כזה או אחר.

בשעותיה הפנויות אהבה לצייר,ליצור בובות בד ופסלי נייר.אך את עיקר מרצה האמנותי היוצר השקיעה בריקוע נחושת.היא הוציאה אז מתחת ידיה ציורי נחושת מופשטים נדירים ביופיים ששמעם יצא למרחקים ושקישטו בתים רבים בישראל אחרי שנרכשו במיטב הכסף על ידי הקונים שביקרו בגלריה שלה שבאחד הקיבוצים בשרון.

טובה הייתה ניצולת מחנה דכאו שהיה מחנה הריכוז היחיד על אדמת גרמניה. היא לא נולדה יהודיה!!!
חטאה היה שנולדה לזוג הורים בני עדת "עדי יהוה",
שהיו בין הנשלחים הרבים למקום וזוהו על ידי הטלאי הסגול אותו ענדו.מחנה הריכוז הזה היה מחנה הריכוז הראשון שהקימו הנאצים עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ויועד עבור כל "מתנגדי השלטון" הנאצי החדש כפי תופשו את משמעות המילה "התנגדות"
לאופיו הלאומי והלאומני (נאציונאילסטי בגרמנית.ומכאן כמובן נגזר שם התואר "נאצי")
רק ב1938 אחרי "ליל הבדולח" הגיעו לשם ראשוני היהודים.

שמה בלידתה היה קלאודיה.במחנה דכאו זה דוכאה נשמת הילד שבה עד עפר במשך כשנתיים בהן הוחזקה במקום הארור הזה ובו בילתה אח החודשים האחרונים לכליאתה שם תחת ידיו של השלטון הנאצי
ב"מרפאה" של המחנה הזה ששימשה לניסויים ביולוגיים על האסירים.בתחילה נפלה לידיו נטולות הרחמים של אדוארד מיי שניסה להפוך את יתוש האנופלס לנשק ביולוגי על ידי הדבקה במחלת המלריה.גם קלאודיה הודבקה בהצלחה במחלה זו והיא רק בת ארבע וחצי אך בדרך מופלאה שרדה אותה. לאחר סגירת הפרוייקט הזה הועברה לצריף המרפאה השני להמשך טיפול.

הוריה האנס וחנה נורו למוות ממש סמוך לשחרור המיוחל כשבשל התקרבותו איבדו יום אחד את ריכוזם ודרכו בטעות על פס הדשא המקיף את המחנה.הסוהרים שידעו אף הם כי כניסת בנות הברית למחנה הוא עניין של שבועות נשארו בכל זאת נאמנים להוראה לחסל כל מי שידרוך על פס דשא זה .הוראה שניתנה לסוהריי האס.אס ביום הקמתו ובמחנה ששימש גם כמחנה הדרכה לסוהרי האס.אס של היידריך יצאה שמה של הוראת "פס הדשא" למרחוק.

היא הצליחה לשרוד את השבועות האחרונים של מחנה ריכוז זה בידיה של גרטה ה"אנטי סוציאלית" הגרמניה ששהתה שם שנים רבות מקושטת בטלאי שחור.

קלאודיה עלתה לישראל עדיין כאישה נוצריה בתחילת שנות השבעים התגיירה ונישאה לישראלצ'יק
שהיה ניצול טרבלינקה.
ישראלצ'יק היה המורה שלה לעברית באולפן בו למדה את השפה העברית בה התאהבה ובו.

באותו לילה סוער של ינואר שעבר יצאה אל בית המרקחת הקטן שברחוב בו גרו כדי לקנות תרופה לישראלצ'יק שחלה בשפעת.

אחרי שרכשה את התרופה עשתה דרכה במהירות הביתה.חבורת נערים שנטפלה אליה כדי לגנוב את ארנקה היכתה אותה עד זוב דם תוך שהיא שוברת את צלעותיה.

היא הובהלה לבית החולים "מאיר" שם נלחמו הרופאים על חייה כל הלילה והיום שלאחרי אך מפאת גילה התקדם לא הצליחו לייצב את מצבה ולהצילה.

ישאלצ'יק ששרד את אוושביץ ומחנה העבודה בסיביר אליו נלקח אחרי שיחרורו.סירב בתוקף לקברה בבית קברות ישראלי ועמד על כך שתיקבר בחצר ביתו.כשניסתה הרבנות הראשית בסיוע כוחות משטרה למנוע זאת ממנו יצא את ביתו חמוש באקדחו הישן והרחיקם משם.

המשטרה שלא ידעה מה לעשות מול המקרה החדש קיבלה הוראה טלפונית מראש העיר לעזוב את המקום ואכן עשתה זאת.

ישראלצ'יק כרה את בור הקבורה בעצמו בסמוך לקברי בעלי החיים האהובים על הזוג.הניח את גופתה שם ברוך ואהבה ללא שום זכר לקדיש או כל סימן היכר יהודי אחר.

על קברה חרת
"קיימת דרך אל החופש, שאבני היסוד המציינות אותה הן: צייתנות, כנות, ניקיון, פיכחות, שקדנות, סדר, רצון, הקרבה, יושר ואהבת המולדת".כפי שזכר מן הכתובת שהיתה במחנה דכאו.

והוסיף וחרת:
"פה נקברה גם ישראל"
ו
"פה נקבר גם יהוה".
חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות היא נרצחה.על אדמת ישראל / גלי צבי-ויס 3/1/2020
  ללא תגובות הזעקה / שמואל כהן 3/1/2020
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית