שירים

שגעת.

על סף דלתי התדפקה לה שגעת.
פתחתי 
"שלום, אני שגעת".
"כן, אני יודעת" אמרתי.
"חיכי לך הרבה זמן, בואי כנסי,
קר שם בחוץ."

התישבנו על המיטה, מול הארון הפתוח,
לפנינו גלויות כל הפנטזיות שקולפו להן יחדיו.
ליד השידה נחו העטיפות הצבעוניות.
פנטזיה עטופה יצאה מן הארון.
שגעת ואני קילפנו בעדינות את כל השכבות,
אצבעותינו החלו לדמם.
הייתה זו שפיות.
הסתכלה עלי, מדממת גם היא.

"מה????" לחשתי, "מה את רוצה?"

אמרה "כמה דמיון תוכך יוכל להכיל?"

צחקה לה שגעת.
"להכיל? לדמיון אין שום גבול."

השפיות התישבה,
פרטה על הנבל.

השגעת התישבה,
ואמרה "הכל הבל."

עוד דפיקה,
ושוב זו הדלת.
פתחתי תשושה.

"שלום,
אפשר אולי להציע לך
פנטזיה במבצע?"



 

תגובות