יצירות אחרונות
היצירה שבתוכנו (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (0 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (6 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (2 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
שירים
אופטימיות.הגוף שלה שוכב על החול,החול שכל כך הרבה רגלים עברו, ידיים שיחקו,ומים נגעו,פשוט מוטל שם,כל קימור וקימור מודגש בגופה הארוך, עיניה עצומות,ועל שפתיה חיוך,חיוך של מישהי שיודעת סוד,חיוך קטן,חיוך מאושר ,כל כך בולטת בין חול הזהב עם שיערה האדמוני הארוך,ואם היא תפתח עיניים, ולו לרגע,אוקיינוס שלם ישקיף מבעד לחוכמת חיים של 19 שנים,כה בהירות, מלאות תבונה,וניצוץ של אושר,ולו ריגעי. השמש מלטפת קימוריה הלבנים,מפחדת לגעת,להרוס את השלמות שבעור הפורצלן החיוור. הכול נטוש,הרוס,שרוף מסביב,ורק היא,מושלמת בין הריסות הכאב. השקט השמימיי שנמצא רק שם,בין השחפים והגלים,השקט הפנימי, שנמצא רק שם,בקצה העולם,ליד הילדה הנטושה עם החיוך בעיניים.
פיזרתי את הכאב על החול,ושיחקתי בו עם רגליים יחפות,עד שמי ההתחדשות באו וסחפו אותם הכול,עמוק לתוך לב לא שקט. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |