אבא
אבא שלי הוא איש טוב . כולם אומרים שהוא איש טוב . אנשים מביטים עליו במבטים של חיבה . הוא אדם משכיל וצנוע הם אומרים . אבא שלי אדם יפה תואר ויודע להלך עם הבריות .
הוא באמת איש טוב , אבל לא יודע להיות טוב עם עצמו . הוא בטוח שהוא מבוזבז שיש לו כשרונות שלא מומשו , שהוא היה יכול להיות סופר גדול או צייר גדול , שיש לו מה לתרום לעולם , רק התנאים לא איפשרו לו .
אבל לאבא שלי לא התנאים הפריעו , לא היה לו כוח להרים את עצמו , להילחם על מה שהוא רוצה או אוהב , והוא רק זרם עם מה שבא.
את כל תסכוליו הוא משייך לאמא , בעיניו היא זו שהיתה צריכה להעלות אותו לגדולה , היא חכמה ומעשית , היא זו שהיתה צריכה לפלס את דרכו.
אבא שלי הוא אדם טוב , לכן לא הפגין את כעסו עליה ואפילו לא על עצמו , אלא רק היה רוטן פה ושם , וכשהיא מדברת הוא לעיתים עושה תנועה מבטלת ביד , כאומר היא אינה יודעת להעריך את הדברים החשובים באמת , הדברים שיביאו לגדולתו כי כל מה שהוא צריך , והיא לא מבינה , הם קשרים חברתיים ויחסי ציבור.
אמא שלי בולעת את הבוז החרישי שלו , לא מגיבה , וממשיכה בדרכה.
אבא שלי הוא אדם טוב , אבל אמא שלי צריכה לחיות עם התסכולים שלו , להלחם את מלחמותיו , לדאוג לו ולבית , ולהרגיש כל יום שהיא אינה מספיק שווה , למרות שהיא חכמה ממנו ומשכילה ממנו , רק אינה מעריכה את הדברים שבעיניו הם חשובים כל כך . אמא שלי מסתכלת בבוז על המצליחנים , הם לא מעוררים בה רצון לדמות אליהם , ושאיפותיו של אבא ניראות בעיניה כחלומות של ילד. תגשים את עצמך אם זה מה שאתה רוצה היא אומרת לו , אנחנו לא נפריע לך , רק שאנחנו לא נחיה את חיינו כדי להגשים את החלומות שלך .
אבל בעיניו , לא רק היא לא מגשימה את החלום שלו , גם אחותי המופנמת ואחי למרות שהוא גאון , וקצת אחר מכולם , נראים לאבי כישלון . הוא מזהה בהם את "החולשה " , של עצמו , וחושש מחוסר היכולת לבצע את מה שהם באמת היו רוצים . אל אחותי הוא כמעט לא מתיחס , ואל אחי הוא מתיחס ברחמים . אתה צריך להיות נחמד עם אחותך רותי היה נוהג להגיד לו , כי היא תצטרך לדאוג שיהיה לך מה לאכול כשתגדל , בלעדיה תרעב ללחם. אתה ואחותך הוא אומר , לא תדעו לפלס לעצמכם דרך בעולם הזה.
כשאחותי בגרה הוא ניסה לחפש לה חתן , איזה נהג דן , או אולי אחד שיש לו חנות מכולת . מישהו שיוכל לפרנס אותה . זה מה שהיא צריכה ויכולה , היה בטוח .
כשהיא התחתנה עם עיתונאי ומשורר מפורסם הוא היה מופתע וגאה כאילו מקרה מוזר קרה לה . את אחי הוא לא זכה לראות כפרופסור בעל שם עולמי , אהוב ומוערך , אולי זו נקמתו הקטנה של האלוהים. שני אחי זוכרים אותו בכעס גדול .
ואני ? אני הייתי בעיניו חלום שהתגשם . רותי היא הרכב מופלא של יופי וחכמה
היא מיוחדת , ויודעת להגשים את עצמה , היה נוהג לומר לכולם . חשב שהוא יכול להגשים את עצמו דרך הבת .
גם אמא וגם אחותי ואחי נטרו לי על יחסו של אבא אלי . הוא תמיד עושה מה שאת רוצה , נהגו להגיד , עוד תחשבי שאת באמת נעלה על כולם.
אבל אני לא רציתי בכתונת הפסים , לא אהבתי את ההתפעלות שלו ממני , התפעלות החורגת מהמציאות , כמו שלא אהבתי את הביטול הלא מוצדק שלו מהאחרים . מהר מאד למדתי להביט בדברים בדרכי שלי , וסרבתי להיות דמות מופלאה . מתוך המרד , למדתי להכיר אוביקטיבית את בני המשפחה , כל אחד מהם מעלותיו וחסרונותיו , את אמא החכמה והמעשית , את אחותי השקטה וטובת הלב ואת אחי הגאון החריג , ובעל האנושיות המופלאה . בעיניו של אבא שלי הכל היה מוצלח או לא מוצלח לפי קנה המידה שלו . צר לי אבא , אני אומרת לו לפעמים בליבי , טעית כמעט לאורך כל הדרך , לא ידעת לאהוב את ילדיך לפי מה שהם , אלא שפטת אותם לפי הציפיות שלך , והפסדת את המהות האמיתית , ואת שימחת החיים .
