שירים

אמת או בדיה

 
 
לא אטעם
מגופךְ
לא אטעם
 
לא אשק
לאורך צווארךְ
עד רגליךְ
 
כי אני
רק רושם
אודותיךְ
 
וחולם
בךְ
חרף הדף
 
אל תטעי
לא נרעד
עד הבוקר
 
אל תבכי
שכוסית בידךְ
 
 
 
 
פנס רחוב לילה
ייטוף עלי את אורו
 
שביל הקרן
יוביל את רגליי
 
עד אפול
מרוט
על הכר
 
אך בבוקר
קרן אור
בחלוני תנקוש
 
ואמצא יד
רכה מלטפת
 
התדעי שאותך
בין דפיי שלחתי
                                         
ושמח ששבת
עם שחר אלי
 
 

 

מוקדש לאחי התאום נבות, שלא זכה לטעם טעם אישה

תגובות