לא עונה למכתבך....

אתה אומר לי...

אני כותב לך, אהובתי ואת לא עונה

ואני אומרת...

איך אענה ואני לא יודעת מה

כי כשאני קוראת את המילים

את עיניי מסנוורים הגעגועים

בליבי מתחולל מחול שדים

ודמעות שימחה זולגות על לחיי

מלוחות הן על שפתותיי

ריגשותיי גואים ואני אבודה

לא יכולה להכיל את מילות האהבה

לא יכולה לשאת אושר גדול וצרוף

לא יכולה לנשום.ה-אלם בכל הגוף

אז אל תישאל אותי יותר

 מדוע תשובתי תתאחר

כי יכולת החשיבה שלי .....ניפגמת

שפת העיברית שלי נעלמת

אני פוחדת

...הטוב הוא קצר

הרגש ....חד כתער

והיום אתה פה עם מכתבייך

ומה אעשה כשתעלם לך לדרכך....?