יצירות אחרונות
חיפשתי מילה (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -26/04/2024 23:37
הָלַכְתִּי הָלַכְתִּי (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/04/2024 23:16
הכתיבה והכותב (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -26/04/2024 19:26
לך (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -26/04/2024 18:10
הרעיה - ובנות ציון/ אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -26/04/2024 15:28
לחיות את החלום (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (5 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (9 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
סיפורים
ביצת אדםבקיעת אדם מביצה יכולה לקרות רק לאחר תהליך ממושך. כי בתוך הביצה שרויים זרמי עצב וזרמי שמחה המתערבבים זה בזה, וזקוקים לחום הדגירה אשר מחולל את הנס ויוצר את הישות השלמה. מה היה אילו דוב היה דוגר על הביצה? כפי הנראה אותו אדם שיבקע יאהב את השינה וילקק דבש בהנאה. ואילו אם אישה תדגור עליה תתהווה באדם רכות וחמימות המתפזרת במרחב, עד שכולה התפזרה ואיננה עוד ממוקדת בדבר. אך לא זה ולא זה יקרה. אולי מוות יקרה. כי החיים והמוות הם ביד הלשון. יד שתפזר חול מול הרוח. ולשון שתאסוף את הרוח לתוך האדם ותותיר אותו אובד עצות, נטוש, קפוא, פוחד לֵבָקֵע את קליפת הביצה. פוחד שמא ישמע רחש של כעס, של חושך, של בדד. ובכל זאת הוא בוקע ומשיל את חלקי הקליפה מעליו, ומזדקף, וחש את הרוח. טועם מפרי שנשר. ומתוק לו בפה. רוצה הוא לבלוע עוד מהטוב הזה, הריחני הזה שממלא את נחיריו ואת ריאותיו כבלון, עד שמתחיל הוא לרחף ולשיט בחלל בלי שליטה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |