ראויים לאהבה

הו, אנשים, בני אדם.

אני מתריסה כלפיכם

מבלי לומר מילה, אומנם..

כולנו על אותה סירה

גם אני  כאן, אסירה,

חשבתי שיהיה לך משהו חכם לומר

אך גם אתה כמוני, מתוק מאוד וכל כך מר,

נודד רחוק אבל נשאר,

ואולי זאת רק אני בעצם

שמחזיקה אותך בעצם..

רציתי לצעוק, רציתי למחות,

רציתי שהמים יפסיקו

לברוח לי מבין האצבעות,

רציתי לשתות.

באמת.

בני אדם.

באמת..

רחמו על עצמכם מעט,

אתם בסך הכל חיה מסכנה..

חבקו את עצמכם מעט,

אתם בסך הכל זקוקים לאהבה.

חייכו אל עצמכם מעט

גם לכם מגיע החיוך שהענקתם לי,

ביום סגריר עצוב ומהיר..

באמת, אהבו את עצמכם מעט,

אתם ראויים לאהבה.

אתם ראויים לאהבה.

באמת,