יצירות אחרונות
ימי התכלת העזים (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -27/04/2024 03:49
חיפשתי מילה (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -26/04/2024 23:37
הָלַכְתִּי הָלַכְתִּי (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/04/2024 23:16
הכתיבה והכותב (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -26/04/2024 19:26
לך (4 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -26/04/2024 18:10
הרעיה - ובנות ציון/ אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -26/04/2024 15:28
לחיות את החלום (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (5 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
שירים
זוכרזוכר / משה ר. אזובי הם חלק מעַמֵנוּ, ואינם יותר עִמַנוּ. הם חלק מאדמתנו, ונטועים ברגבי אדמה. הם חלק משירנו, ואינם עוד שרים. הם חלק מסיפורינו, ואינם עוד קוראים. הם חלק ממורשתנו, ובהעדרם מורישים אותה. כולם נצורים בכאבנו, ואף לא גרמו לנו לכאב. הם יצרו בנו חללים, כאלה שאינם מתמלאים. והחללים בנו מתרחבים, ולעולם לא נסגרים. לא לומדים לחיות עמם, לא לומדים לחיות בלעדיהם. לומדים לחיות את הכאב, לומדים ולא מקבלים. וחלקם בכלל לא כאן, והחללים עוד גדולים יותר. הם מתו כמות חיילים, ואנו חיים. חיינו, חייהם. לרובנו הם יום בשנה, לקרובים, הם כל שנייה ושנייה. ונזכור את כולם, את שני ריבוא ואלפיים וחמש מאות ושבעים בְּנֵי ובעלי המשפחות, ההורים, הילדים, הדודים, האחים, והאחיות, הערכים, הרעים, המורשת, ההקרבה, כדי שאנו נהיה וניצור ונשאר עם ומדינה. כל הזכויות שמורות © למשה ר. אזובי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |