שירים

אגרת של אז והיום

 
אז, בשנות בחרותי

 נהגתי לשלשל איגרת לתיבה

וחרוזי מילותי נככרכו כמחרוזת אהבה .

כשהדבקתי  המעטפת

ליקקה  לשוני שפתיו הרכות ,

והוא ניגן לי  אותיות אהבה ענוגות.

 

היום אני שולחת מילותי אליו

בדואר אלקטרוני קר ומנוכר,
החופן רזים באותיותי הרבועות,

ואין בן חמימות החרט העוטפת,

נעדר הכתב המעוגל והרך
 המשייט לאיי האהבה,
נעלמו הלבבות המאדמים בדם הרגש
ופרח  לו הנייר הפרחוני
המבושם והמעוטר במלאכים,
 

והם ?מביטים ממעל כמהים ,

נזכרים  באהבות התמות והבתוליות

בחיזור-המור  הנושן והמלחש געגוע
 מחייכים, תמהים ושואלים.
9.5.09
.

תגובות