חזרה ליצירות
סיפורים

(4) "אנא אל נא רפא נא לה"

אלה לי | (08/10/2009 09:26) | 187 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 הצורך שלי באהבה היה כה גדול,שלא בחלתי    במי להשתמש .היו שואלים אותי היכן אני משוטטת ואני שוטטתי, העולמות התערבבו.
הייתי משותקת, ברחתי לשדות,לנוריות שלי,
רגילה לחבק את הכאב שלי ולא מצליחה להדביק תמונות שייכות.
הייתי צריכה לאמץ כוחות,להיות אחרת,קשובה לעצמי כי שם תמיד משהו התבטל,לא היה קיים,לא היתה אני.
משהו השתלט עלי,עשה בי כרצונו
השחור,הכביד בדרישותיו המוטרפות דרש אצליח
  כשהבאתי בציוני 7, אמר: "למה לא 8?" וכשהבאתי 8 אמר:  למה לא 9?" וכשהבאתי 10  אמר העתקת.
 
איך את מדברת, שבי ישר, עימדי זקוף,כל מילה שהחלה יוצאת מגרוני היה מתקן אותי .התחלתי לגמגם,מילים היו
נעתקות מגרוני כל הברה יצאה בקושי,ואני חולמת הוזה מסתגרת לתוך עולמי.   
 אותות המצוקה לא אחרו לבוא  מנסה להתאבד. כורככת חבל סביב צווארי ולוחצת. רוצה למות, הנשימה נפסקת ואני מפרפרת לא מצליחה
ואיך אצליח?! ידיי קטנות  והחבל כה גדול עלי. חוזרת הביתה. מחכה אולי מישהו יאסוף אותי ולא היה אף אחד  
  אימי מצחקקת אומרת 
  במילא עושה לנו צרות
   בשבילך מכרנו הכבשים לתת לך חיים  
    לא סמכתי על אף אחד  אף אחד לא היה קיים בשבילי. גם כשמישהו ניסה להתקרב הייתי שולפת  ציפורניים הורסת,דוקרת,שורפת, רק לא להפגע
 
* * * 
הדרך היתה ארוכה לא ידעתי לאן  אני נלקחת הגעתי למקום שמש חמה יוקדת ורעש הומה מכוניות  
 התרוצצות ממהרת של דתיים לבושי שחור ,ועגלות ובהן תנוקות,נשים מכוסות שכבות בגדים.
  נלקחת לפנימיה דתית.לחפש את אלוהים חשבו שאולי שם ימצא מרפא למוטציה שנולדה.
אספתי את כישוריי ואת עצמי למדתי ולמדתי
מפקידות-אלופה בתיוק מסמכים וניהול חשבוני 
לכלכלת הבית-הפלאתי במאכלים מיוחדים מקושטים להפליא  
ציור אופנה-תפרתי בגדים יצרתי מלבושים חדשים.
תפרתי את עצמי לאט באהבה הייתי לבושה בחדש.
רגועה שלווה,מזמורי תהילים התפילה ההקשבה לרחשי ליבי היו למזור עבורי  
שרה במסדרונות,ישנה במיטתי מבלי שיפריעו לי וכך נולדתי מחדש,מפזמת את אלוהים והוא שמר עלי.
 
 לבית הייתי נוסעת לעיתים רחוקות,כשבדרך חיפשתי 
 משפחה,אימא,אבא, בכל דמות שפגשתי חיפשתי חמלה  
משפחות קטנות שליקטו אותי, נתנו לי אהבה. 
 
 
 
קישור לפרק הקודם
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות