שירים

הדמעה שהיתה וזלגה לה לרגע
אבדה בתוך ים של מרורים
הדמעה הזו שפעם סימלה חיים
סוגרת מעגל עם מי גשם טהורים
הגוף מתקרר והופך למוצק
מתפורר בין ידיו של הזמן
האור באישון כבה לעולם
הדם שניגר, הדם לא אדם
אדם - עפר...

תגובות