יצירות אחרונות
הרעיה - ובנות ציון/ אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -26/04/2024 15:28
לחיות את החלום (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (2 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (4 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
שירים
"ימים" הולחן ומבוצע...לשיפוטכםלחץ להשמעה
אפשר למות וגם לחיות, לחוש קרבה לרוח. אפשר לדעוך או לקוות, וגם מעט לנוח. אפשר לשכוח עם הזמן, ימים ספוני שלכת. למלא את היומן, ואז לקום, ללכת. ימים עפים, סוגרים חולשה, בלתי נראית של אימא. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. אפשר לפרוע את היום, כמעט ללא מגע. גורל שבא, הציץ פתאום, נצרב בלהט ונרגע. ימים של אושר ותקווה, עוטפים ברגע, שיברון. יום הדין כמעט גווע, משלים בחסד עיקרון. ימים עפים, סוגרים חולשה, בלתי נראית של אימא. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. אפשר לחיות וגם למות, לחוש קרבה לרוח. לדמוע באחוות רעות, כך אפשר לנוח. ימים עפים, סוגרים חולשה, בלתי נראית של אימא. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. כך בבית הקטן, משהו נצבט בי פנימה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |