סיפורים

באהבה - אילנה

ופתאום החל לרדת גשם, אז אילנה החלה לרוץ לתחנת האוטובוס שנמצאת ליד המקום ההוא שהיא נמצאת בו הרבה לאחרונה. היא הסתכלה לאחורה וגלה שהאוטובוס הירוק עומד לעקוף אותה ולא לעצור לה בתחנה והיא תאלץ לחכות עוד כחצי שעה לאוטובוס הבא, ולזה היא לא הייתה מוכנה. אז היא רצה, רצה למרות שבגופה לא היו לה כוחות ורק המחשבה על נקודת האור המרכזית שיש לה בחיים הביא לה קצת את הכוח להזיז את הרגליים מהר ולרוץ לאוטובוס, להגיע אליו ולעלות לתוכו כשהיא רטובה שנייה לפני שהיא מפספסת אותו.

האוטובוס כמעט היה וריק מאנשים, והיא אהבה את זה כי אז היא יכולה לשבת במושב שהיא רגילה לשבת עליו כשהיא נוסעת באוטובוס. המושב הזה תמיד נמצא מאחור, ממש כמה מושבים לפני הסוף בצד שמאל.

הלכה אילנה למושב אך היא גלתה שהוא מיואש על ידי אדם אחר, אשר אוזניות בתוך אוזניו ומבטו מופנה לחלון ובעניו ראתה שהוא מסתכל בחושק על הגשם שהתחיל לרדת. משהו בו משך מאד את אילנה, הבחורה הבת שלושים ארבע שיש לה שתי ילדות קטנות, זאת עם השער הקצר ספק אדום ספק שחור שכבר מזמן לא נמשכה לאחר חוץ מאיש אחד ויקר. לפתע קור וחום יחדיו עלו מרגליה של אילנה והעמידו את כל שערותיה בגופה והפכו את עורה לעור ברווז. אילנה הבינה למה היא נמשכת לבחור הזה שבשנייה אחד בלבל לה את כל המחשבה. עוד הרבה מקומות פנויים היו באוטובוס הזה, אבל אילנה החליטה להתיישב דווקא לידו.

פניו של הבחור היו של נער בן העשרים ושבע, עיניו היו שחורות, עורו היה לבן, שפתיו בשרניות ונקודת חן קטנה מתחת לעיניו הימנית. נקודת היו הקטנה מעל לעינו הימנית צמררה שוב את עורה כי הרי לאיש היקר בלה יש את אותה הנקודה רק מתחת לעין השמאל, ובמראהו הוא אותו הדבר. אילנה ראתה שהבחור עייף ורק חיכתה שיירדם. אט, אט עיניו של הבחור נהפכו כבדות כאילו שמעו את בקשת ליבה של אילנה והבחור החל לשקוע בשינה, אילנה באה לדבר אליו מתוך שיינה אך לפתע נרתעה כי פחדה שתעיר אותו. אז היא הוציאה מתיקה את יומנה והחלה לכתוב:

" היי, אני לא מאמינה. כל כך הרבה שנים צפיתי לראות אותך באמת ער, והנה אתה, שוב פעם נרדם לי. כמה זמן כבר מאז התאונה עבר? ארבע וחצי שנים? עדיין לא זכית לראות את הילדות שלך צומחות ונהיות יפות ומדהימות כמוך. אתה זוכר את השמות שרצית שאני אקרא להן אולטרסאונד? יעל והילה, אז אכן, ככה קראתי להן, רק בשבילך. תראה איזה צעיר וחזק אתה נראה עכשיו כשאתה יושב לידי, אבל כשאתה שוכב שמה על המיטה אתה נראה זקן וחסר אונים. אני כבר לא כועסת עליך, אל תדאג, זה באמת לא אשמתך, רק רצית שנגיע מהר לבית החולים להוליד את בנותיך ודאגת לי גם! ולא התכוונת להתנגש בתמרור ולרדת משולי הכביש ולהתהפך אל תוך מנהרה. שתדע שתוך שניות הוציאו אותנו משמה ואם אתה דואג טיפלו בי ראשונה, אחרי זה לקחו אותך כשעל פניך דם וכשאתה רדום וזהו זה, נשארת באותה הפוזה המעצבנת הזאת עד היום. אני מתגעגעת אלייך ואוהבת אותך מכל נשמתי ורק רוצה שתשוב כבר ותקום לחייך שנית,

 

                                באהבה אילנה.  "

 

כתבה אילנה בדפי היומן, תלשה אותם, קילפה לחצי ושמה על ברכיו של הבחור שהנה דומה כמו שתי טיפות מים לקובי בעלה שנמצא בקומה. אילנה בלעה רוק ראתה שכבר התחנה שלה נהיית קרובה אז היא החליטה לנשק את הבחור בלחי כי התגעגעה למגע עורו החם שהיה לו פעם. היא קרבה את פנייה אליו נשמה את ריחו הנעים, שמה בעדינות את שפתיה על לחיו החמה והגמישה ונישקה אותו נשיקת נצח קצרה, הבחור לפתע פתח את פיו ולחש "אילנה" מתוך שינה ולפתע הגשם שנמצא בחוץ פסק.

תגובות