יצירות אחרונות
לחיות את החלום (0 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (1 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (2 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
שירים
שמרים של אהבהשמרים של אהבה (או "תמצית
הזוגיות")
איך מתגעגעים אחרי עשרים שנה, למי שאת איתו יומם וליל?
ממה נוצרת ציפייה, לסוף היום לערב שגרתי, אותו מקום, אותו חלום.
ניסיתי ללוש את הצורך הזה לעיסה אחת מוצקה. ולאפות אותו, לעוגה חמה ומתוקה.
אבל הוא, זה החיבור החמקמק מגיע אלי טיפין טיפין. מעט תשוקה, טיפת נוסטלגיה של זוג בשקיעה, חתיכת זיכרון מהבהב של שניים במשחק, וחתיכת קפואה של זמן, של שילוב לב
וידיים – ממרחק.
כולם, כל הזיכרונות, טובים הם לכיסוי מתוק של מאפה הזוגיות אבל מה הבצק? העיקר? הבסיס?
התשובה היא: אתה, אני ואת הם הבצק של הזוג. הלב שלי הוא קמח ושלך – המים. דמעותיי המלח וצחוקך – סוכר.
אך בשביל שמרים, להצלחת העסק צריך טיפה קטנה, ריכוז של זוגיות. זה לא זיכרון, גם לא נשמר בפריזר כל פעם מחדש יש שמרים ליצור ביחד.
ומהיצירה הזו – טופח הבצק וכך נוצר מקום, לכל מה שבינינו.
תשוקה נוסטלגיה תוכניות וכל שאר עולמנו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |