שירים

הילדה והשדון<יום שלישי כי טוב פעמיים>

 
 
מטיילת לה ילדה קטנה בין סלעים,
על מבצר עתיק שעוד עומד,
על חוף הים היא מתבוננת,
ומנסה למצוא את האמת.
 
על פסגתו של הצריח,
בין חפירות ארכיאולוגים,
היא מדברת עם עצמה,
וגם כותבת דיאלוגים.
 
ופתאום משום מקום,
היא מבחינה בבקבוקון,
והיא עוצרת את הכל,
והיא יורדת אל החוף.
 
ובתוך אותו בקבוק,
שדון קטן יושב ומחכה,
ואם ישחררו אותו,
3 הוא משאלות יתן.
 
היא משחררת את הפתח,
והוא יוצא לו לחופשי,
"עכשיו אמלא משאלותייך,
עכשיו אמלא,רק תבקשי!"
 
והילדה חושבת רגע,
ובלי הרבה ביטחון היא אומרת,
שלוש מותר לי לבקש,
והראשון זה ורד.
 
כי ורד זה סימן שהכל פורח,
כי ורד זה מפריח השיממון,
כי ורד את כולם משמח,
גם ביום רע ודיכאון.
 
והשדון מעניק לה ורד,
וכך מפריח גם עולם,
"נשארו לך 2 רק ילדה,
חשבי טוב ונצלי אותם".
 
והילדה חושבת עוד קצת,
וביתר ביטחון היא מצהירה,
עכשיו תן גשם על הפרח,
ישקה הורד ויפרח.
 
כי הגשם הוא ברכה,
הגשם הוא מים של חיים,
ובבוא הגשם החקלאים שמחים,
וגשם סתם כך גם נעים.
 
והשדון כבר מחוייך,
מוריד הוא גשם של ברכה,
"האחרון חביב עכשיו,
אולי בקשי איזו מנחה?"
 
והילדה כבר לא חושבת,
על מה שהשדון אומר,
כי לילדה יש מטרה אחרת,
להפריח עולם עד שייגמר.
 
"האחרונה שלי", אומרת,
בשמחה ובאהבה גם יחד,
תתן רק אור לכל הפרחים,
תתן גם אור וגם קצת נחת.
 
כי האור מאיר חזק,
ומטהר את העולם,
ואם יטוהרו פרחים,
יטוהר גם כל אדם.
 
והשדון עומד עם פה פעור,
ומתפלא ממילותיה,
כה צעירה וצנועה,
כל-כך דואגת לפרחיה.
 
וחיש מהר הוא ממלא,
את משאלתה האחרונה,
אך לפני שהוא נעלם,
אומר "שמעי ילדה קטנה",
 
"עוד לא ראיתי ילדות,
חכמות ויפות כמוך אי פעם,
ראיתי משאלות של רוע,
ראיתי משאלות של זעם,
ואת את כל משאלותייך,
הקדשת לטוב שבעולם,
עכשיו קבלי מתנה ממני,
עולם שלם, עולם מושלם."

תגובות