כלאייה- מאכל הנהוג ערב פסח על ידי יהודים תוניסאים
ולפני פסח הייתה חמסאנה לבית עידאן מנקה הבית טוב טוב על מנת שלא ידבק בו שום חמץ, השם יצילינו, שום גרגיר של פיתה או יויו מפורים והייתה מנקה החלונות מן האבק של החמסין תייחשעאדו, שבדיוק בסוף הניקיון היה נזכר לבוא מן המדבר של סיני (ושאלה את עצמה למה לא נשאר שם עם בני ישראל במתן תורה). ומתי שהייתה באה הרוח החמסין הייתה מתכפרת ומתבעסת ומנקה שוב, והייתה מנקה פאנלים ומשפשפת קירות ומשקופים ודלתות ואת הקירות מחוץ לבית של מושב ברכיה ומכבדת את הרצפות כמה פעמים ואו...י ואבוי למוריס הבן שהיה עובר שם בטעות, שהיה מתכבד בקללות תייחמז'אללו והשם יצילינו איזה קללות, שהאוזניים שלו היו נעשות אדומות מרוב בושה. ובעלה מימון שיהיה בריא עושה קניות בשוק של אשקלון ולוקח האוטובוס של מושב ברכיה וקונה התבלינים בשוק של אשקלון, בבסטה של רפאל הצולע מול חנות הדגים של טובי שהיה מרמה ולוקח מחיר גם על ניקוי הדגים, ומול חנות הירקות של מנשה תנעמי עליו השלום שכל הזמן חיזן גת ונזכר לקחת כסף גם ממי שטועם זיתים, ככה היה עד שהפסיד רוב ממונו. ובעלה בכל אופן קונה מעיים לעסבנה ומעי רגיז למרגז, ומעי עיוור לסגי נהור וגם כמה ראשי שום ושומן עוף והכול בהכשר הבית יוסף שחיטה חלקה. וכמה ימים לפני הפסח הייתה חמסנה מרכזת את כל החמץ בחדר האמבטיה ועל פתיליה עושה כלאייה מלאכת מחשבת עם ראשי שום ושומן עוף ותחתים של עוף ועורות קלויים בשמן והיו בני המשפחה נהנים ומתענגים מריח בשר הקודש והיא מתמוגגת לראות אותם מנגבים את הצלחת עם לחם שחור ואומרים עוד והיא אומרת "מענדישי". וככה היה במשך שנים עד שהילדים גדלו ובאו הנכדים וגם אותם נהנתה לראות אוכלים מן הכלאייה.
ופעם אחת הכינה כמות יפה ובסיר יותר גדול וראתה כי טוב והריחות התפשטו בחלל של הבית והלכה לקרוא לנכדים וכשחזרה ראתה שהסיר ריק השם יצילינו ובנוסף מתגולל על הרצפה ששהכלאייה כולתה ובאה עליה כליה. ומיד צעקה צעקה גדולה. ובדיוק באותה שעה ראתה את מוריס יוצא מהחדר והפה שלו מלא במשהו וצעקה : יא לא מתבייש! יא חריבה יא סלא אתה לוקח הסיר של הכלאייה? ככה עושים? וגם אתה אוכל לחם בלי נטילה ובלי ברכת המוציא?"
ומוריס משך בכתפיו כי בסך הכול קצת לחם אכל ואפילו קצת נעלב ואמר שזה לא הוא ומזל שהיה קצת אדיש ומיד הלך ללמוד תורה בישיבה של ש"ס וכשיצא החוצה ראה החתולה מיצי זאת עם הכתמים השחורים והג'ינגים שהיה לה סיפור עם הכלב של רפאל של הצרכניה של שאול זה שמכר בהקפה וגם היה אחראי על הדואר. בקיצור מוריס ראה אותה זוללת שאריות בשר אחרונות מאחורי החלון של האמבטיה ושאר החתולים מסתכלים עליה ורוצים לגשת למכרז כמו שאומרים אבל היא מסלקת אותם בקריאות "חאאאאאא"
ומיד שמח ומיהר הבייתה אמר לאמו חמסאנה והיא ביקשה סליחה ומיד יצאה עם מטאטא וגירשה החתולה עזת הפנים מהחצר בקללות שהשם יצילינו ומוריס סיפר הסיפור למרת כהן אמא של שמעון שלמד איתו בישיבה ומיד הביאה ערימה גדושה של כלאייה למשפחת עידן ובא לציון גואל כדברי השיר הידוע:
הו יא חסרה, כלאייה באייא פיל עסרה - הו יא כלאייה... יעזומוק ספאייה
